מהי בעצם "חברה"? גם חברה מסחרית וגם חברה כללית, כלומר קיבוץ של בני אדם רבים?
מסתבר שהרעיון הוא לאחד אנשים רבים, שונים זה מזה, אל מטרה אחת. שני בני אדם, גם אם הם עושים את אותה הפעולה, הם עדיין אינם אדם אחד. אך "חברה" היא קולקטיב המייצר בקרב כל הפריטים המרכיבים אותו, תחושת הזדהות עמוקה וחיבור רוחני הגבוה משניהם.
הקולקטיב הוא יוצר את ה"אחד" החדש, השלם. כך מסביר רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, את המנגנון שנקרא "העם היהודי". הקולקטיב הזה אינו רק סך כל האנשים המרכיבים אותו, אלא מהם נוצרת יחידה חדשה, רוחנית, גבוהה יותר: עם.
פרשת השבוע פרשת פנחס
העם הזה חותר יחד לקראת מטרות גבוהות יותר, ומהווה איחוד איתן ופנימי של ערכים, מטרות ואפילו זהות.
כאשר פנחס, נכדו של אהרון הכהן, נוטל חרב ומוקיע את אחרון פושעי ישראל שירד לשפל מוסרי ולנחיתות איומה, הוא מגן על הקולקטיב המכונה "העם היהודי". כל עוד הפסיפס הזה מורכב מאנשים שחלקם נחותים, כל הכלל איננו שלם. אבל כעת, לאחר ההוקעה הפומבית של הרוע, יכול החלק החיובי בעם להמשיך לקדם את ערכיו.
פרשת השבוע פרשת פנחס
זה נכון ברמת העם, וזה נכון ברמת החברה. מנהל איננו רק אינטגרטור-על, הוא הרבה יותר מזה. מתפקידו ליצור תחושה של אחדות, חיבור למטרה, הזדהות עם הערכים, ובניית זהות.
היכולת לחבר היא תכונה מנהיגותית ומושפעת הרבה מדוגמא אישית ולא מעט מצניעות. אם כל אחד בארגון יבין שלכל אחד יש תפקיד, שיש צורך בסך החלקים כדי לייצר את השלם כי מבינים שלבד אין שלמות ושאני צריך את הקולגה שלי או השותף שלי כדי להצליח.
חברה לא תתפקד רק מכך שכל אחד ידע ויתפוס את מקומו, אלא רק כאשר כל אחד מהעובדים יבין את מטרות העל, יזדהה עימם ויפעל להשיג ולהשלים אותם כצוות.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Pery ומחבר הספר "אבות הניהול".