סגור
חדשות כיפה

וּלְעָבְדוֹ

על ההבדל בין "פרשת שמע" ולבין "והיה אם שמוע" , מה אפשר ללמוד על המחויבות שלנו מההבדלים

קריאת שמע "שמע ישראל"

קריאת שמע "שמע ישראל"צילום: shutterstock

(יג) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם:   (פרק יא)

בשבת שעברה פרשת ואתחנן קראנו את הפרשה הראשונה של קריאת שמע, פרשת שמע, והשבת נקרא את הפרשה השנייה, והיה אם שמוע. המשנה במסכת ברכות (פרק ב, משנה ב) מציינת את ההבדל שבין שתי פרשות אלו: "אמר רבי יהושע בן קרחה למה קדמה 'שמע' ל'והיה אם שמוע'? אלא כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואחר כך יקבל עליו עול מצות". פרשה ראשונה היא קבלת עול מלכות שמים, ופרשה שנייה היא קבלת עול מצוות. אמנם, שואל ה"שם משמואל" (שנת תר"ע):

"ויש להבין, הלא כל מה שכתוב בפרשת 'שמע' כתיב ב'והיה אם שמוע', ולמה יקרא פרשת 'והיה אם שמוע' קבלת עול מצוות יותר מפרשת שמע?"

מדוע דווקא פרשת "והיה אם שמוע" נקראת קבלת עול מצוות? ו"הלא כל מה שכתוב בפרשת 'שמע' כתיב ב'והיה אם שמוע'"!

אכן למרות הדמיון הרב בין התכנים של שתי הפרשות, ה"שם משמואל" מזהה גם הבדל בין שתי הפרשות:

"ונראה משום דבפרשת "שמע" לא נאמר "ולעבדו". והאי דלא כתיב שם "ולעבדו", משום דלשון לעבדו הוא בחינת עבד, והעושה מאהבה הוא בחינת בן, ועל כן בפרשת "שמע" שהיא "ואהבת" לא נאמר בה "ולעבדו", ובפרשת "והיה אם שמוע" דכתיב "ולעבדו" בחינת עבד הוא עול מצוות, מה שאין כן בפרשת "ואהבת" לא שייך לומר עול מצוות, דמי שעושה מאהבה אין זה עול לגביו. והבן".

הביטוי "ולעבדו" מופיע אך ורק בפרשה שנייה ולא בפרשה ראשונה. ביטוי זה הוא בחינת עבד ולכן מתאימה הפרשה להיות קבלת עול מצוות. לעומת זאת פרשה ראשונה פותחת בציווי על אהבת ה' "ואהבת", "והעושה מאהבה הוא בחינת בן", ולכן לא מתאים לקרוא לפרשה זו קבלת עול מצוות כיון שמי שעושה מאהבה אין המצוות עול לגביו.

נמצא שלמרות שבשתי הפרשות של קריאת שמע יש מצוות יש ביניהן הבדל. פרשות אלו מציינות שתי בחינות, פרשה שנייה בחינת עבד ("ולעבדו"), קבלת עול מצוות; ופרשה ראשונה בחינת בן העושה מאהבה.

בואו לבחור את אנשי השנה שלכם
23.08.2019

1. הנימוק העיקרי לעניות דעתי אחר (משה אהרון עו"ד)

בס"ד.
ההבדל הבולט הוא לשון יחיד ולשון רבים
בפרשה הראשונה הציווי הוא אל היחיד - והשנייה אל הרבים.
ואכן אל אהבת ה' אפשר להגיע מכוח המניע הפנימי השורשי שבך.
או מכח השתתפותך בתוך קהל ישראל .
והלוא יודעים אנו כי יש יחידים שאהבת ה' נטועה בהםכל כך חזק והיא טבעית להם .
משורש נשמתם .ולדידם אין כלל עול .
לעומת זאת יש לא מעטים שלא מצליחים להשתכלל באהבהת ה' .
והם זוכים לה מכח הערבות והשותפות של כלל ישראל .
לכן בעבורם המצוות הן עול......
והנותן...
והאומר....

דווח על תגובה לא ראויה
23.08.2019

2. יחיד ורבים (משה אהרון עו"ד)

בס"ד.
ההבדל הבולט הוא לשון יחיד ולשון רבים
בפרשה הראשונה הציווי הוא אל היחיד - והשנייה אל הרבים.
ואכן אל אהבת ה' אפשר להגיע מכוח המניע הפנימי השורשי שבך.
או מכח הקרנה - השתתפותך בתוך קהל ישראל .
והלוא יודעים אנו כי יש יחידים שאהבת ה' נטועה בהם כל כך חזק והיא טבעית להם .
משורש נשמתם .
ולדידם של אלה,אין כלל עול בקיום המצוות .
לעומת זאת יש לא מעטים שלא מצליחים להשתכלל אישית באהבהת ה'.
והם זוכים לה מכח הערבות והשותפות של כלל ישראל .
לכן בעבורם המצוות הן בבחינת עול.

דווח על תגובה לא ראויה
23.08.2019

3. החידוש בפרשה השנייה : מי שלא מצליח להשתככל באהבת ה' "עובד" אותו מכח עבדות (משה אהרון עו"ד)

.
לעומת זאת יש לא מעטים שלא מצליחים להשתכלל אישית באהבהת ה'.
והם זוכים לה כאמור מכח הערבות והשותפות של כלל ישראל .
לכן בעבורם המצוות הן בבחינת עול.. ולכן לעניין זה שייכת ה"עבדות"

ומה לומדים מכך לכאורה דבר גדול.

הקב"ה יודע שהציווי לאהוב אותו אינו קל לבני אדם

והוא מוכן שיקיימו מצוות גם ללא אותו מניע של אהבה

במקרה זה קיום המצוות הוא בבחינת "עבודת ה' ....

מפורט יותר בבלוג האישי.....

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

גפני ולפיד צילום: פלאש 90, מרים אליסטר

ביהדות התורה יבקשו מהרבנים להכשיר ישיבה עם לפיד

קרא עוד