לפעמים אנו מוצאים את עצמנו בתוך מערבולת ענקית, גם הסחרחורת לא מאחרת, ומגיעה בדיוק בזמן. המערכת הזוגית דורשת מאתנו להתמודד עם אין סוף חזיתות במקביל, לתפקד בבת אחת בתפקידים שונים ומגוונים ולעשות את הכל בשמחה. איך?
בפרשתנו "עקב" מוסר משה רבנו לעם ישראל את כל התורה על רגל אחת: "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך, לשמר את מצות ה' ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך"[1], סביב פסוק זה התנהל דו שיח מעניין[2] בין הקב"ה ודוד המלך בעקבות תפילתו של דוד המלך[3]: "אחת שאלתי מאת ה' אותה אבקש שבתי בבית ה' כל ימי חיי לחזות בנעם ה' ולבקר בהיכלו..."
אמר הקב"ה לדוד: בתחילה אתה אומר 'אחת שאלתי', ואח"כ אתה שואל כמה שאלות?! ענה דוד ואמר: רבש"ע, ממך למדתי, לא יהא העבד שווה לרבו?! בתחילה אמרת 'ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה', ואח"כ הוספת עוד הרבה מצוות, שנאמר: 'ללכת בכל דרכיו...'.
תשובתו של דוד אינה תשובה של ילד בגן שצועק ברוגז: אתה התחלת! זו תשובה עמוקה הרבה יותר. אומר דוד המלך לקב"ה: ממך למדתי שבשביל לעמוד ברשימת משימות ומטלות ארוכה, עליי למצוא את הנקודה המרכזית שממנה מסתעפות כל אותן משימות, ואם אחזק אותה, אחזק בעצם את הכל. אם אתחזק ביראת שמים ממילא אוכל ליראה, לאהבה, ללכת בדרכיך וכו'. זוהי גם בקשתי - לשבת כל ימי חיי בבית ה', כל שאר הדברים שהזכרתי הם בסה"כ תוצאות של הנקודה הראשית.
גם בחיי הנישואין אנו עלולים להתבלבל ולחשוב שכל זה גדול עלינו, גם אם ננסה להתחזק בכל נקודה בנפרד, לא נעמוד בלחץ ונקרוס. אבל אם נזכור להתחבר אל אותה נקודה עמוקה שממנה הכל יוצא - האהבה, החיבור והאמת שבקשר - ממילא נזרים אנרגיות חדשות לכל העברים.
הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית ובעלת משרד השידוכים דו-לב.