סגור

"ולא יקח שוחד"

למה היתה צריכה התורה לציין שהקב"ה הגון ולא נכשל בשוחד? האם היה למישהו ספק ולמה זה כל כך חשוב?

הרב גלעד שטראוס
יח באב התשע
,
29 ביולי, 2010 0:00

צילום:

"כי ד אלקיכם הוא אלקי האלקים ואדני האדנים, האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד" (י; יז) האמנם צריך לומר לנו שהקב"ה לא לוקח שוחד?הרי זו דרישה בסיסית מכל דיין בישראל. ומה הקשר אל החלק הראשון של הפסוק? האם כדי שלא לקחת שוחד צריך להיות "אלקי האלוקים ואדוני האדונים". גם הפסוק הסמוך מתאר תכונות אלוקיות שכמותן היינו מצפים מכל דיין בשר ודם: (י; יח) "עשה משפט יתום ואלמנה..."


האמנם התורה אומרת לנו שהקב"ה הגון? שהוא לא נכשל בשוחד ובמשוא פנים?

ודאי לא זאת כוונת התורה.


התורה אומרת לנו שזה מה ש-מעסיק את הקב"ה. בורא עולם לא מתעסק עם הדברים הגדולים שברא בעולמו: הכוכבים שבשמים, ההרים והים - כל הדברים הגדולים והנשגבים שיש בעולם פועלים על פי החוק שחקק הקב"ה. עולם הטבע מתנהל על פי החוקיות שלו ואין צורך להתעסק אתו. יש מקום אחר, גם בו יש חוקים ברורים, חוקי התורה שהם חוקי המוסר העליונים, אבל למרות זאת, החיים בו לא מתנהלים על פי חוקים אלו, אלא על פי אינטרסים כוחניים - זהו עולמם של בני האדם.


משה אומר לנו שזה מה שמטריד את הקב"ה, העדר הצדק בעולם, ויותר מכך העדר הצדק בעם ישראל. כאשר ישעיה הנביא מתאר את מלך המשיח, הוא מספר לנו שהמשימה הראשונה של מלך המשיח (יא ; ד) "ושפט בצדק דלים..."


הדברים נראים תמוהים - לפני קיבוץ גלויות, לפני בניית המקדש, לפני הכל, דוקא הצדק, מדוע? הבעיה האמיתית שלנו נמצאת בעצם הצגת השאלה, בעצם העובדה שלא ברור לנו ומובן מאליו שהצדק לפני הכל - בכך טמונה הבעיה הקשה.


יש שתי תפיסות של צדק: תפיסת העמים ותפיסת ישראל. לצערנו אבדנו את תפיסת הצדק המקורית שלנו. השאיפה שלנו לצדק כיום לא שונה מזו של העמים. העולם תופס את הצדק כמכשיר חברתי. לצורך קיום תקין של חברה, צריך לפתור את המתחים שיש בחברה, לכך יוצרים חוק וממנים שופטים - כדי לפתור קונפליקטים חברתיים. לדוגמה, אם אדם מצא חפץ: מתי תהיה המציאה שלו ומתי הוא צריך להחזיר למאבד? אם אדם שבר חפץ של הזולת, שלא בכוונה, האם הוא צריך לפצות אותו? בכך עוסק החוק ובכך עוסקים בתי המשפט. לזה קוראים צדק. הצדק החברתי מתמודד עם הזכויות של כל אחד מהפרטים בחברה. כיצד לפתור התנגשויות בין זכויות שונות.


הצדק התורני בא מהמקום ההפוך. הוא לא רואה עולם שבו כל אחד תובע את זכותו אלא מציאות שכל אחד מכיר בחובתו. מי שמוצא אבדה מבקש להחזיר אותה לבעליה. הוא בכלל לא מעוניין שהיא תשאר אצלו. כבר אברהם אמר: "אם מחוט ועד שרוך נעל..." אברם לא רוצה לקבל דברים שהם לא שלו. אם נבדוק נראה שבתורה שבכתב אין בכלל תאור של אפשרות שמציאה לא תוחזר, מפני שהמוצא לא צריך בכלל לחשוב על אפשרות שהמציאה תשאר שלו, הוא חושב כיצד לקיים מצוות השבת אבדה. רק המשנה מעלה את המושג "אלו מציאות שלו..."


בחתונות נותנים טיפ למלצר בתחילת הארוחה כדי לשפר את השרות. היינו עלולים לחשוב שאפשר לתת שוחד, מעין טיפ לשופט - גם כן כדי לשפר את השרות המשפטי. אבל לפי תפיסת התורה לתת טיפ לשופט זה כמו לתת טיפ למדען כדי שהמחקר שלו יביא מסקנות אחרות. השופט עוסק באמת מוחלטת. השופט לא עושה דין מתוך שיקולים אישיים שלו, עליו להגיע להכרעה, מה התורה קובעת במקרה הזה, מהו רצון ד במציאות המשפטית הזאת. לכך התכוון הכתוב "לא ישא פנים ולא יקח שוחד - - - עושה משפט יתום ואלמנה" לא יתכן דין שונה למי שנותן שוחד ולמי שלא נותן שוחד, לא יתכן דין שונה ליתום ואלמנה - יש תורה אחת, אמת אחת ורצון ד אחד לכולם. התורה לא רואה את המשפט והצדק רק כמכשיר לפתרון קונפליקטים בין אנשים, אלא כעשיית האמת הנדרשת בכל מצב. כפי שחוקי הטבע מנהלים את העולם כך אנחנו מעוניינים שחוקי התורה ינהלו את עם ישראל (ובעתיד את העולם כולו).


כמו שאדם מישראל מבין שבקומו הוא מניח תפילין, על דלת ביתו הוא קובע מזוזה, בסעודתו הוא אוכל כשר וביום השבת הוא נמנע ממלאכה. כך הוא צריך להבין שאם מצא אבידה הוא יטרח להשיב אותה, אם הלוה לחברו הוא לא ידרוש ריבית, ואם הזיק הוא ישלם נזק שלם ולא יתחכם. כל המצוות הן תורה אחת ותכליתן אחת, לקיים את רצון ד בארץ. הרצון שהאמת המשפטית תצא לאור צריך להיות של שני הצדדים באותה מידה. לכן כל צד שמעורב במשפט צריך לומר "איני מבקש לנצח במשפט הזה. אני מבקש לקיים את האמת והצדק". הצדק הוא המטרה, לנהוג על פי האמת האלוקית, לדעת שכך מתנהל העולם בדרך הנכונה ביותר. הנצחון במשפט הוא של שני הצדדים - התובע והנתבע, כאשר הדין הוכרע על פי אמת התורה.


זוהי עמדה שאמורה להיות פשוטה אצל אנשים מאמינים. הם יודעים שיש מנהל לעולם ואם הם זכו במשהו שלא ביושר, יש מי שיגבה מהם את מלוא המחיר. לכן הם ודאי צריכים להיות מעוניינים שהמשפט יהיה משפט צדק, כדי שמה שיבוא להם בסופו של דבר יהיה אך ורק מה שמגיע להם באמת וצדק.


בפנימיות עקרון הצדק, קיים הרצון האלוקי להעניק את השפע לכל הבריות. בהעדר צדק יהיו מי שייטלו מברכת השם בעולם לעצמם ולאחרים לא ישאר, כדי למנוע זאת, כדי לקיים את ורחמיו על כל מעשיו, אנחנו נדרשים לנהוג בצדק. הצדק יביא אותנו להתחשב בכל האחרים ולאפשר לכל נברא לקבל את שפע חסדי ד המגיעים לו.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

לימודים צילום: shutterstock

המכללה האקדמית צפת מאפשרת לזמן מוגבל, הרשמה ללא פסיכומטרי

קרא עוד