ייחודה של ברכת כהנים

1. ברכת הכהנים (משה אהרון)

בס"ד.




דַּבֵּר אֶל-אַהֲרֹן וְאֶל-בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: אָמוֹר, לָהֶם. {ס} כד יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ. {ס} כה יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ. {ס} כו יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. {ס} כז וְשָׂמוּ אֶת-שְׁמִי, עַל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַאֲנִי, אֲבָרְכֵם..



מדוע היה לה לתורה לצוות על מתכונת מוכתבת של ברכה לבני ישראל - היא ברכת הכוהנים.

עד לכלל הציווי "כה תברכו" .דגש על "כה" . משל להקדים ולבטל כל אפשרות של התוספת "וכה" דהיינו

"כה" שרק אני ה' מברכם ואין מי מברך נוסף אחר וכפי שגם נאמר בהמשך : " ואני אברכם".

ביקשה אם כן התורה ללמדנו כלל גדול מאד בהלכות ברכות. המברך לעולם ויהא צדיק וגדול ככל שיהא

איננו מקור לעצמו ואף לא בבחינת ערך מוסף משמעותי.

הוא לעולם אך צינור בלבד הוא אך "אומר וממלמל את הברכה ולעולם המברך הוא ה' וה' בלבד

לכן גם הדגש המכוון שבכל נדבך של הברכה מופיע שם הוויה .

שוב להדגיש כי ממנו מה' וממנו בלבד הברכה.

מהותה של הברכה גם היא מופלאה עד מאד על מנת לרמז כי הברכה היא למעשה פונקציה של קירבת האדם לה' כן התורה מרמזת כי ברכת ה' היא פונקציה לקרבה של ה' אילך י:

כול שתהא ראוי אך לברכה ושמירה בריחוק מסויים מה' .

ואם אתה ראוי ליותר אתה זוכה בנוסף להארת פני ה' ואף לחנינה.

ואם אתה ראוי ביותר אתה זוכה גם לכך שה' עצמו "נושא פניו" אילך ממש.

כדי כך שאתה זוכה לפיסגת הברכות - ל"שלום".

הנה כי כן עתה צאוו וראו כיצד התגלגלה מה שמכונה : "ברכת הצדיק" שהתודעה האמורה "ואני אברכם" טושטשה עד כי לא מעטים מהפונים תולים את הברכה בצדיק ולא כל כך בקב"ה עצמו בבחינת "ואני אברכם