הפרשה השנייה אחרי פרשת "בראשית " , היא פרשת "נח " .
השם נח מוזכר בתנ"ך 41 פעמים .
מיהו נח ? אנו קוראים בתורה ( בספר בראשית ה' כ"ח – כ"ט )
" ויחי למך שתיים ושמונים שנה ומאת שנה , ויולד בן ויקרא את שמו נח לאמר, זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידנו מן האדמה אשר אררה ה' " . ובהמשך אנו קוראים :
" ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת ( שם ה' ל"ב ) .
ובסוף פרשת בראשית אנו קוראים : " ונח מצא חן בעיני ה' " ( שם ו' ה' ) .
כאשר אנו רוצים לדעת מה טיבה של מילה מסויימת אנו צריכים לפנות למקור בתורתנו ולראות את ההסבר בפעם הראשונה שהיא מופיעה בתורה. (מפי הרב יהודה מוריאל זצ"ל )
והרי לפנינו השם נח . הבה נראה את פרושו של רש"י , אחד מגדולי המפרשים שחי לפני כאלף שנה
בפסוק כ"ח אנו קוראים " "ויולד בן " . שממנו נבנה העולם .
בפסוק כ"ט אנו קוראים : " זה ינחמנו " . יניח ממנו את עצבון ידנו , עד שלא בא נח לא היה להם כלי מחרשה והוא הכין להם. והיתה הארץ מוציאה קוצים ודרדרים כשזורעים חיטים מקללתו של האדם הראשון , ובימי נח נחה "זה ינחמנו " .
מה הסיבה שנח הוליד את בניו כשהיה בן חמש מאות שנה ? אנו קוראים במדרש ( שוחר טוב א' י"ב ) :
"כל בני גילו היו מולידים בני חמישים בני שישים בני שבעים שנה והוא בן חמש מאות שנה. כבש הקב"ה מעיינו שלא הוליד שלא יהיה לו בן של מאה שנה בדור המבול ויאבד עמהם ועוד שלא יוליד וירבה זרע ויאבדו עם דור המבול ".
פרשת בראשית מסתיימת במילים " ונח מצא חן בעיני ה' " ( שם ו' ח' ) .
נהפוך את האותיות נח נקבל חן .
אנו קוראים בספר " דברי ישראל " שחיברו האדמו"ר רבי ישראל ממאדזיץ' זצ"ל זכותו יגן עלינו : " אלה תולדות נח " וכו' וסיום הפרשה שלמעלה הוא "ונח מצא חן" ולהבין הסמיכות תולדות נח אל המציאות חן של נח .
ונח מצא חן נאמר בו לשון מציאה היינו כמו מציאה שבאה בהיסח הדעת , כך מציאת חן של נח היתה בהיסח הדעת שלא עלה על דעתו כלל שימצא חן" . וממשיך האדמו"ר שע"י הקטנות והענווה שהיתה בו זכה אל המציאת חן כמו שנאמר " ולענוים יתן חן " ( משלי ג' ל"ד ) .
בתחילת הפרשה אנו קוראים :
"נח איש צדיק תמים " ( שם ו' ט' )
אח"כ: " כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה ( כבר לא תמים ) ( שם ז' א' )
אח"כ אחרי המבול " ויחל נח איש האדמה ויטע כרם " ( שם ט' כ' ) יש מרבותינו דורשים אותו לשבח- כל שכן שאילו היה בדור של צדיקים היה צדיק יותר , ויש דורשים אותו לגנאי - לפי דורו היה צדיק ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום " . נראה כי כאשר מדברים על שבח כותבים יש מרבותינו ואילו כאשר מדברים על גנאי לא מזכירים רבותינו.
" אלה תולדות נח , נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלוקים התהלך נח " ( שם ו' ט' ) .
נקרא את רעיונו של ה"אלשייך הקדוש" :
מדוע איננו מתייחסים אחרי נח , והייחוס שלנו מתחיל מאברהם ואומות העולם לבדם נקראות בני נח ? ההסבר הוא , כי נח אמנם היה צדיק תמים אבל לא טיפוס של יהודי , אלא , צדיק מחסידי אומות העולם .לומדים אנו זאת מהנאמר בהמשך " את האלוקים התהלך נח" .לא עם בני אדם . לא דאג לאנושות ולסביבתו , לא החזיר את אנשי דורו בתשובה , אלא צדקתו היתה לו לעצמו בשבילו ובשביל אנשי ביתו .
לא עלה על דעתו , אולי אפשר לבטל את הגזרה ולהציל את העולם מכליה . לא כן אברהם אבינו . אברהם מגייר אנשים ושרה מגיירת נשים . לא זו בלבד אלא אפילו בשעה שמודיע לו ה' שרוצה להפוך את סדום , לא נח ולא שקט ועמד בתפילה למצוא זכויות שסדום לא תהפך .
לעולם אנו קוראים את פרשת נח בחודש מרחשון הנקרא גם ירח בול ובמדרש אמרו מפני שבחודש זה התחיל המבול , אנו קוראים בפרשת נח : " בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחודש השני בשבעה יום לחודש ביום הזה נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמיים נפתחו " ( שם ז' י"א ) .
בחודש השני אומר רש"י : "רבי אליעזר אומר זה מרחשוון" ( סנהדרין ק' ח' ) .
לפי רבי אליעזר העולם נברא בתשרי לפיכך חשוון הוא החודש השני .
גם גמר המבול היה בחודש השני כפי שאנו קוראים " ובחודש השני בשבעה ועשרים יום לחודש יבשה הארץ ( שם ח' י"ד ) .
אנו קוראים בילקוט כשיצא נח מן התיבה וראה את העולם חרב , בכה , ואמר: "ריבונו של עולם היה לך לרחם על מעשיך" , ענה לו הקב"ה : " מאה ועשרים שנה בנית את התיבה ולא התפללת על אנשי דורך , עכשיו אתה בוכה ?" , מיד בנה מזבח .
לאחר המבול כאשר נח נטע כרם , שתה מן היין , השתכר , התגלגל בתוך אוהלו וראו את ערוותו . ראה זאת בנו הקטן חם , הלך וקרא לשני אחיו בחוץ שם ויפת לקחו את השמלה , כיסו את ערוות אביהם ופניהם אחורנית וערוות אביהם לא ראו .
כאשר נח הקיץ מיינו ידע את אשר עשה לו בנו הקטן , קילל אותו ויאמר " ארור כנען , עבד עבדים יהיה לאחיו" .
התיקון של עבד כנעני שיוצא בשן ועין כלומר אם אדוניו הכהו בשינו או בעינו . וכל כך למה משני אברים אלה , מכוון שבפסוק אנו קוראים " וירא חם אבי כנען את ערוות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ ( שם ט' כ"ב ) .
וירא – ראה בעיניים
ויגד – הגיד להם בפה ( שנמצאים בו השיניים )
ברכת נח לשני בניו ויאמר " ברוך ה' אלוקי שם ויהי כנען עבד למו" .
"יפת אלוקים ליפת וישכון באהלי שם ויהי כנען עבד למו " ( שם ט' כ"ו , כ"ז ) .
אומר לנו רש"י : "ברוך ה' אלוקי שם שעתיד לשמור הבטחתו לזרעו לתת להם ארץ כנען .
וישכון באהלי שם וישרה שכינתו בישראל" . ומדרש חכמים אע"פ שיפת אלוקים ליפת שבנה כרש שהיה מבני יפת את הבית השני לא שרתה בו שכינה .
והיכן שרתה ? במקדש ראשון שבנה שלמה שהיה מבני שם .
יהי רצון שבקרוב ישרה הקב"ה את שכינתו בבית המקדש השלישי שיבנה במהרה בימינו אמן .