בפרשת נח מתחדשת האנושות על ידי שלושת בני נח, שם חם ויפת.
חם: מייצג את הצד השפל והבהמי שבאנושות. כשראה את ערוות אביו, הוא פעל על פי הדחפים היצריים שלו, ולא על פי שום ערך אחר. לכן הוא רץ וסיפר לאחיו בחוץ, על מנת לבזות את אביו. חז"ל מייחסים לו עבירות יותר חמורות שעשה לאביו. התרבות של מעשה ארץ מצרים, בני חם, ומעשה ארץ כנען הארור, נכנעת ליצרים של האדם, ומתירה לאדם את כל יצרי ליבו, גילוי עריות, משכבי זכר ומשכבי בהמה. מכנען ותרבותו אסור ללמוד, והוא צריך להיות משועבד לאחרים, על מנת שירסנו אותו ואת יצריו.
יפת: מבטא את הצד האסתטי של האנושות. תרבות שלימה של יופי וברק חיצוניים, יחד עם נימוסים והליכות. לכן, כששמע שאביו שוכב מגולה בתוך אוהלו, הוא מבין שזה לא אסתטי ולא מנומס, והוא מצטרף אל שם בשביל לכסות את ערוות אביו. החיסרון בדרכו של יפת, שהוא תופס את העניין מהצד החיצוני שלו, ולא חודר לעומקו המוסרי הפנימי.
שם: מבטא את החלק האלוקי והנעלה שבאנושות. שם פועל מתוך דחף אלוקי פנימי של מוסר וצדק מוחלטים, ולכן הוא יוזם את המהלך של כיסוי ערוות אביו, מתוך מחויבות אלוקית בכבוד אביו.
נח, שהיה נביא, מבין את מעלותיהם של בניו ואומר כך:
ארור כנען, עבד עבדים יהיה לאחיו- כנען שמשועבד ליצריו ולא מסוגל לשלוט בהם, צריך להיות משועבד לאחרים, על מנת שירסנו אותו.
ברוך ד אלוקי שם ויהי כנען עבד למו.האלוקים מיוחס לשם. שם הוא זה שקולט את המסר האלוקי שמופיע בעולם, ופועל על פיו.
יפת אלוקים ליפת וישכון באוהלי שם ויהי כנען עבד למו.
יש ערך לצד האסתטי והנימוסי, והיופי החיצוני של יפת, ויש לו מקום לשכון באוהלי שם.
אולם, צריך לדעת מה העיקר ומה הטפל. צריך קודם כל לבסס ולפתח היטב את הצד הרוחני המוסרי הפנימי של "ד אלוקי שם" ורק אחר כך יש מקום לקישוטים חיצוניים, וסדרים מנומסים מיפיפותו של יפת.
הרב קוק זצ"ל כתב לבנו, הרצי"ה זצ"ל ששאל אותו על לימוד שפות זרות:
"כשהיסוד הפנימי הוא ממולא בלשד חיי אמת וצדק, אז כל מה שמתלקט אל קרבו מן החוץ, מיד הוא מתברר, והחלקים הרעים, שהם כמו סיגים, נדחים בתוקף כח החיים הפנימיים. ונשאר הזך והטהור שהוא נמצא אפילו בעמקי החושך..."
כלומר: רק אחרי שהאדם בפנימיותו מלא בתורה וביראת שמיים עמוקה ואמיתית, יש מקום ללמוד חכמות זרות.
רק לב טהור של תלמיד חכם ירא שמיים, יוכל לסנן את הרע, ולקחת רק את הטוב מכל חכמה חיצונית. ואז ניתן להשתמש בחכמות החיצוניות על מנת להרחיב את יכולת ההסברה וההשפעה שלנו כלפי חוץ.