"ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר" (בראשית יא; ג) במילים ספורות אלו מתאר הכתוב את תמצית הטכנולוגיה. בבל היא בקעה, אין בה אבנים אלא רק חומר, תושביה מפתחים טכנולוגיה ליצור אבן: על ידי שריפת הלבנה - שעשויה מבוץ מיובש - הופכת הלבנה לאבן, יש לה הקושי והחוזק של אבן. מעתה יש להם אמצעים לבניה הרבה יותר חזקה ויציבה. לאדם נתנה תכונה שדומה ליכולת האלוקית - ליצר דברים חדשים שאין כמותם במציאות (אמנם אין זו בריאה = יש מאין אבל זו יצירה של יש מיש) הרב סולובייציק בספרו איש האמונה רואה בכך את צלם אלוקים שבאדם: "האדם הראשון שנברא בצלם אלקים נתברך בתנופה רבתי לפעילות יוצרת ונכון בכוחות כבירים להגשמת התפקיד הזה...".
כאן נשאלת השאלה: מה מטרת היכולת הנפלאה הזאת - ליצור דברים חדשים? מה אנו מצווים לעשות בכשרון הטכנולוגי שלנו? תושבי בבל נתנו לכך תשובה ברורה (יא; ד) : "נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם..." הטכנולוגיה לא באה להיטיב לעולם - לאפשר דיור לחסרי הדיור, מזון לרעבים, בריאות לחולים. הטכנולוגיה הופכת מטרה לעצמה: בואו נוכיח לעצמנו מה רבה וגדולה יכולתנו. האדם משקיע את כל מרצו בהאדרת כוחו, לשם ראווה וגאווה. תושבי בבל בנו מגדל כדי שהם יוכלו לעמוד על המגדל הגבוה ולהרגיש שהם גדולים, ענקיים, לומר לעצמם שהאדם הוא היצור המרשים ביותר בתבל ומלואה.
הם יודעים שמטרה כזאת תסחוף את כולם לפעול יחד, הגאווה האנושית מעוררת רצון אדיר, ונכונות השקעה והקרבה. היא רק שוכחת דבר אחד - לכל הראווה והגאווה הללו יש מחיר - במקום לראות בטכנולוגיה מכשיר לשיפור תנאי הקיום החברתיים, במקום לראות בטכנולוגיה אמצעי לריבוי הטוב והחסד בעולם, הערכים מתהפכים: אין התענינות בחלשים אין אכפתיות כלפי האוכלוסייה הנזקקת - אדרבא אלו צריכים למסור נפשם למען בניית הפאר המהודרת.
מגדלי בבל כאלה לא נשארו מאחורינו, הדור שלנו בונה הרבה מאוד מגדלים כאלה. אתן כאן שתי דוגמאות: אמפייר סטייט בילדינג נבנה מראש כדי להיות המבנה הגבוה ביותר בעולם (לאחר נפילת מגדלי התאומים הוחזר אליו התואר של המבנה הגבוה ביותר בארה"ב). כך גם המרוץ לחלל והנחיתה על הירח. אמנם אמריקה יכולה להיות מאוד גאה שיש בה מבנה כל כך גבוה ועוד יותר גאה שנציג שלה פסע פסיעה ראשונה על הירח - אבל נשאל את עצמנו כמה רעבים אפשר היה להזין בתקציבים אלו? כמה חולים חסרי יכולת היו יכולים לזכות לרפואה? כמה חסרי בית היו יכולים לזכות לקורת גג?
"נעשה לנו שם פן נפוץ" זוהי תמצת הגאווה האנושית המבקשת להרשים את עצמה ולהתלהב מיכולותיה הנפלאות.
תורת ישראל מעדיפה אדם שמתלהב מעשית טוב בעולם. אדם שמעדיף להשתמש במדע ובטכנולוגיה כדי להרבות חסד בארץ, להרבות אושר ושמחה שמגיעים אל החלשים והנזקקים ולא שמורים אצל החזקים לעצמם: "כה אמר ד, אל יתהלל חכם בחכמתו, ואל יתהלל הגבור בגבורתו, אל יתהלל עשיר בעשרו. כי אם בזאת יתהלל המתהלל, השכל וידע אותי כי אני ד עשה חסד, משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם ד" (ירמיהו ט; כב - כג).