פרשת משפטים: דרוש דיין ירא אלוקים ונגיש לעם

בפרשתנו מודגשת חובתו של הדיין להכיר כי מקור המשפט הוא מה´ ולהיות ירא אלוהים, ובו בזמן לשים את המשפטים לפני העם כשולחן ערוך ונגיש. על משפט, מקורו, מטרתו והנגשתו בפרשת משפטים

חדשות כיפה מוריה דיין 23/02/17 20:18 כז בשבט התשעז

פרשת משפטים: דרוש דיין ירא אלוקים ונגיש לעם
באדיבות המצלם, צילום: באדיבות המצלם

הפרשה פותחת בפסוק בן חמש מילים, פסוק קצר, אשר כל מילה בו (ואפילו כל אות) עוררה את חז"ל לדרוש מדרשים. "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" - כותרת מרכזית שלאחריה באים פרטי החוקים המסדירים את האופן הראוי לניהול חברה מתוקנת, וכדברי הרש"ר הירש: "המשפטים אשר יסדירו את בנין החברה היהודית על עקרון הצדק והאנושיות".

רש"י על המילים "אשר תשים לפניהם" מביא שני מדרשים המבטאים שני יסודות מרכזיים שצריכים להתקיים במשפט הישראלי. המדרש האחד - "אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם - כשולחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם" (מכילתא שמות כ"א א). דהיינו, משפטי ישראל צריכים להיות מובנים, נגישים, מותאמים וטעימים כשולחן ערוך ומוכן לאכילה (מכאן מקור שמו של "השולחן ערוך" - ספר ההלכה המרכזי שהתקבל על קהילות ישראל).

המדרש השני הוא על המילה "לפניהם" - "ולא לפני גויים, ואפילו ידעת בדין אחד שהם דנים אותו כדיני ישראל, אל תביאהו בערכאות שלהם..." (תנחומא שמות כ"א סימן ג). משמע, משפטי ישראל צריכים לידון בפני ערכאות ישראליות, ואפילו כאשר דנים הגויים לפי דיני ישראל אסור לידון בפניהם.

ותמוה, כאשר הדין דין אמת ועל פי משפטי ישראל, מה זה משנה מי המביאו בפני המתדיינים? המדרש עצמו מבאר "שכל מי שמניח דייני ישראל והולך לפני עכו"ם, כפר בהקדוש ברוך הוא תחילה, ואחרי כן כפר בתורה, שנאמר: 'כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים'". ומבאר רש"י - כשאויבנו פלילים (שופטים אותנו) - זהו עדות לעילוי יראתם של הגויים. ועדיין, לומר כי מדובר בכפירה? הרי מדובר במשפטי ישראל, אז היכן הכפירה?

השפת אמת (בשם אביו) מבאר את העניין תוך יצירת קשר בין שני המדרשים ובין שני היסודות הנ"ל, לדבריו: "עיקר הרצון שידעו שאף המשפטים שמובנים עפ"י שכל האדם עם כל זה הם רק על ידי שכן רצונו יתברך, וזהו הטעם שאסור לדון לפני גוים אף שדנים כישראל, כי המשפט לאלוקים וגם הטעם והסכמת השכל הכל על ידו, שכן רצונו יתברך". משמע - שני היסודות קשורים זה בזה: המשפט צריך להיות ברור וטעים למתדיין ומתיישב בשכלו, ועם זאת על המתדיין לדעת כי מקור המשפט מאת ה', ומטרתו לגלם את רצון ה' בעולם. כאשר חסרה ההכרה במקור המשפט ובהופעת רצון ה', זוהי כפירה.

הסבר זה מבאר את שני היסודות הללו מצד המתדיין. נתבונן על יסודות אלו מצד הדיין היושב בדין. שני היסודות צריכים להתקיים גם בדיין - הדיין חייב להכיר כי מקור המשפט הוא מה', להיות ירא אלוהים, ובגדר שותף למעשה הבריאה. ומאידך- על הדיין לתרגם את המשפט באופן שיובא ערוך, מותאם ומובן בפני המתדיינים. תפקידו של הדיין, בדומה למשה - לשים את המשפטים לפני העם, לערוך בפניהם את השולחן באופן שהאוכל יהיה מוכן, נגיש וטעים לאכילה.

ברוח זו, יש להתבונן בהצעת החוק המצויה בכותרות בימים אלו, שעניינה הרחבת הסמכות של בתי הדין הרבניים לדון בדיני ממונות כבוררים כאשר יש הסכמה לכך בין בעלי הדין (יוער, כי כיום בתי הדין מוסמכים לדון אך ורק בענייני נישואין וגירושין, ומנהגם לדון כבוררים גם בדיני ממונות הופסק לפני כעשור בהוראת בג"צ 8638/03 אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול). הצעה זו אמורה לשמח כל אדם המבקש להגדיל תורה ולהאדירה, שהרי משפטי (פקודי) ה' ישרים משמחי לב. האם בשלה השעה ונכונו הכלים לשמחה זו?

השופט מנחם אלון ז"ל, שהשבוע מלאו חמש שנים לפטירתו, עסק במשך 70 שנות פעילותו המשפטית והאקדמית בפיתוח המשפט העברי והטמעתו במשפט הישראלי. בהקדמה לספרו "המשפט העברי" הוא מתאר את המשפט העברי לדורותיו כמשפט חי, נוהג ושימושי, ומתוך כך - כמשפט דינאמי ומתפתח, משפט המאזין לרחשי התקופה ומבין לצרכי הדור. ככזה, סבור היה השופט מנחם אלון כי ניתן היה להתאים את המשפט העברי כמעט לכל תחומי המשפט באשר הם, אך הוחמצה השעה, וכדבריו (עמ' 104): "אילולא ענוותנותם ויראת ההוראה של נושאי ההלכה, היינו זוכים שהם גופם היו פותרים עניינים אלה במשפט העברי גופו בדרכים המקובלות להמשך יצירתו ופיתוחו, כפי שנהגו חכמי הדורות מאז ומתמיד...".

הלוואי ונזכה להשיב שופטנו כבראשונה, ונחזה בדיינים שאינם יראי הוראה, העורכים שולחן, ומטעימים מאכליו בהתאם לרחשי התקופה וצרכי הדור. אזי נסיר יגון ואנחה ונשמח בהאדרת שם ה' ובהגשמת רצונו יתברך בעולם.

הכותבת היא טוענת רבנית ועו”ד ב”יד לאישה”, ארגון המעניק ייעוץ וייצוג משפטי לעגונות ומסורבות גט, מבית אור תורה סטון

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן