פרשת משפטים: המקדש מרכז ההודאה

מה יעשה האיש הישראלי בימינו שאיננו עובד אדמה כשיבנה המקדש? מי שיש לו קרקע או חצר, יוכל להביא מראשית פירותיו למקדש? ומי שאין לו חצר?

הרב אבי כהנא ורבקה שמעון
כב בשבט התשעו
,
01 בפברואר, 2016 12:38
shutterstock

shutterstockצילום: shutterstock

פרשת משפטים נסמכה לפרשת יתרו ולמעמד הר סיני. יש בזה כדי ללמדנו שכמו שעשרת הדיברות ניתנו במעמד הר סיני, כך כל המשפטים וכל הדינים ניתנו בסיני (מכילתא דרשב"י כד,ג).

אחת המצוות המיוחדות בפרשת יתרו היא העלאת הביכורים לבית המקדש ונתינתם כמתנה לכהן.

רֵאשִׁית, בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ, תָּבִיא, בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ. (שמות כ"ג, י"ט)

האדם מישראל התרגל לעלות לבית המקדש עם ראשית פירותיו, כשהוא מתאר את ההסטוריה של עמו . החל מיעקב אבינו בחרן, עבור לשעבוד במצרים , נס יציאת מצרים והכניסה לארץ ישראל. הוא מצהיר לפני הכהן שפרי אדמתו אינו 'כוחי ועוצם ידי' אלא מאת ה'.

....וַיּוֹצִאֵנוּ יְהוָה, מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה, וּבְמֹרָא גָּדֹל--וּבְאֹתוֹת, וּבְמֹפְתִים. ט וַיְבִאֵנוּ, אֶל-הַמָּקוֹם הַזֶּה; וַיִּתֶּן-לָנוּ אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ. וְעַתָּה, הִנֵּה הֵבֵאתִי אֶת-רֵאשִׁית פְּרִי הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר-נָתַתָּה לִּי, ה'; וְהִנַּחְתּוֹ, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ, וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ, לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ. וְשָׂמַחְתָּ בְכָל-הַטּוֹב, אֲשֶׁר נָתַן-לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ--וּלְבֵיתֶךָ: אַתָּה, וְהַלֵּוִי, וְהַגֵּר, אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ.(דברים כ"ה)

'הוא משתחוה ומודה ומספר בשבחו של מקום' (ספר החינוך מצוה צא). 'על פי הפסוק 'ארמי אובד אבי', שכך ראוי, שבעת שבאה הרווחה לאדם יזכור את ימי עֵנותו וילמד לשבֵח את בוראו (רמב"ם, מורה נבוכים ג,לט).

הבאת בכורים נעשתה ברוב עם ובשמחה גדולה כפי שמתואר במשנה.

'החליל מכה לפניהם עד שמגיעין להר הבית. הגיעו להר הבית אפילו אגריפס המלך נוטל הסל על כתפו ונכנס עד שמגיע לעזרה.' (בכורים פ"ג מ"ד) העשיר, גם אם הביא את פרותיו בסלי זהב לא יכול היה לשלוח עם עבדו את הבכורים לכהן. הוא עצמו עלה וקרא מקרא בכורים. עוד תאור שיוויוני מעניין מתועד במשנה:

'בראשונה כל מי שיודע לקרות קורא וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין אותו. נמנעו מלהביא.(אלו שלא ידעו לקרות) התקינו שיהו מקרין את מי שיודע ואת מי שאינו יודע.' (בכורים פ"ג, מ"ז) ובשפה העברית דווקא!

מצוות הבאת הבכורים קסמה לחלוצים מפריחי השממה בארצנו לפני קום המדינה. טקסי הבאת בכורים נחוגו בתלבושות ופאר רב בגני הילדים, בבתי הספר ובקבוצים בהתקרב חג השבועות. בתקופת המקדש עובדי האדמה הביאו בכורים מפרות העונה משבועות ועד סוכות. נשים אל לב שהענבים מבשילים בקיץ, התאנים בשלהי דקייטא והרימונים לקראת ראש השנה . עד חנוכה עוד הגיעו לאחר מסיק הזיתים. כך התחבר האדם מישראל למקדש , לאחר הבאת מנחת העומר -משעורה, ושתי הלחם- מחיטה.

ראוי לציין, שתחילת זמן הבאת הביכורים נקבע בחג מתן תורה. אדם העולה לרגל בחג השבועות זוכר שבזכות התורה יש שפע בעולם, בפירות האילן. אל תתן הודאה לשמש ששלחה את השפעתה לאדמה, או לגשם ,אלא צריך לדעת שמאת ה' יצאה הברכה ולו נאה להודות. ממילא כל זרע שנתברכנו בו הוא למען קיום מצוות התורות (רש"ר הירש שמות כג,יט).

הלכה היא, שאת הביכורים מביאים רק מארץ ישראל (משנה כלים א,ו) ורק מפירות שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל. ממילא ההודאה לה', בנוסף לשפע שבא בזכות התורה, תהיה גם על ארץ ישראל! המקום והזמן המתאים ביותר להודות לה' הוא בית המקדש! אין מקום יותר מתאים מבית המקדש שבזכותו משתבח הטעם שבפירות (משנה סוטה ט,יב).

מה יעשה האיש הישראלי בימינו שאיננו עובד אדמה כשיבנה המקדש? הרי רוב רובנו שייכים לקהילה אורבאנית? מי שיש לו קרקע או חצר, יוכל להביא מראשית פירותיו למקדש. ומי שאין לו חצר? עוד יבואו ימים ויגידו

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: shutterstock

5 הצעות לאחסון וסדר יעיל בבית - חלק א'

קרא עוד