"מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם". השבת חיברנו את חלומותיו של פרעה מלך מצרים בחלומותיו של יוסף הצדיק. המפגש בין שני החולמים והחלומות מחבר אותנו למזמור התהילים הידוע: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים".
פרעה שחולם על השיבולים והפרות המלאות והריקות, השמנות והרזות, מסמל את שנות השובע והרעב במצרים שמהוות את המנוף ליציאתו של יוסף מהבור וירידת יעקב לגלות מצרים. כך גם מתגלים ומתממשים הלכה למעשה חלומותיו של יוסף בניהול העולם הכלכלי, ובשליטה על אסם התבואה הכלל אנושי הגדול ביותר בעולם באותם ימים, כמו גם בקירוב העניין האלוהי אל אומות העולם. בהיבט של 'מעשה אבות סימן לבנים', ירידתם של יוסף ומשפחתו בראשות יעקב אבינו מצרימה ועלייתם ממצרים לאחר 210 שנה מתוכם 80 שנות שיעבוד במצרים, מסמלים את יציאת עם ישראל ביד רמה בדרך לגאולה.
כך בדורנו אנו יכולים להבין את הפשט של הפסוק: "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים". שיבת עם ישראל לארצו הינה בגדר חלום; כפי שבחלום חווה האדם חוויות מיוחדות ונפלאות שאינו יכול לתאר לעצמו שיש כדוגמתם בעולם בכלל, כך שיבתנו לציון בדורות שלנו הינה כל כך פלאית עד שלא ניתן להבין ולתפוס את גודל המציאות - גודל החלום.
המפגש המיוחד של יוסף ואחיו במצרים לאחר שנים כה רבות של ניתוק, מסמל את החיבור בין הענפים השונים של אומתנו המתבטאים בקיבוץ הגלויות ושיבת ציון. התוועדות יוסף לאחיו והיראה והפחד של אחיו של יוסף ממנו, מסמלים את הקושי שיתעורר לעתיד לבוא בקיבוץ הגלויות בארץ ישראל, ויכולתנו כאומה לחזור ולהתאחד סביב אבינו שבשמיים.
הכותב הינו ראש ישיבת ההסדר בראשון לציון