פרשת לך לך: בשביל ניצחון אמיתי לטווח ארוך נדרשת סבלנות

הסיטואציה המורכבת בה אנחנו חיים הובילה את רוח הלחימה של העם לנקודת קצה היסטורית. אנחנו מוכנים לעשות הכל - אבל הכל - להחזיר את החטופים. אנחנו מוכנים לעשות הכל - אבל הכל - כדי להחזיר את השלום והשקט לעוטף. אנחנו מוכנים לעשות הכל - אבל הכל - כדי למצות את הדין עם רוצחי הילדים וחוטפי הנערות.

אולם חשוב לזכור כי ניצחון אמיתי איננו "זבנג וגמרנו". ניצחון הירואי כמו של ששת הימים - היה רק בששת הימים. כעת נדרשת תכונה שאינה אופיינית ואינה פופולרית בעידן הסושיאל, הסטוריז והרילס: סבלנות ונחישות לטווח ארוך. מוכרחים שלא לתת לכוח הזה להישחק.

פרשת השבוע פרשת לך לך

כדי לשאוב את האנרגיות לזה ממליץ להתמקד בדמותו המדהימה של אבי האומה, אברהם, בדרכו הרוחנית. בפרשה הוא מקבל את הציווי המפורסם "לך לך". אברהם, כך מסביר רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, היה בסטטוס של הליכה, התקדמות הדרגתית. התפתחות רוחנית ואמונית. הוא למד מכל דבר, החכים, ונישאר עיקש בדרכו.

אם בתחילת הדרך הוא הושלך לכבשן האש - וניצול משם רק בנס - בגיל 75 הוא יצא מחרן עם קבוצת אנשים ונשים שהצטרפו אליו והלכו עימו בדרכו הרוחנית והצליח פשוט לסחוף אחריו רבים.

עלינו לשאוב ממנו את כוח העמידה מול הלחצים, מול האיומים, להיות איתנים בצדקת הדרך, ולזכור את זה גם כשהימים חולפים. לא לתת לשחיקה להוריד לנו את המוטיבציה, כמו ששקט זו עוצמה כך זה גם סבלנות.

זה נכון בחיים, זה נכון בעסקים, זה נכון בחזית וזה נכון גם לעורף. ההצלחה שלנו נגזרת מכושר העמידה האיתנה, עלינו לקחת נשימה ארוכה, ארוכה מאוד, ולא ליפול ברוחנו גם אם המאבק יהיה איטי והתוצאות לא יהיו דרמטיות.

אנחנו עם שצועד למרחקים ארוכים, ידענו מלחמות ארוכות, ידענו גלות בת 1850 שנה, אנחנו מסוגלים גם לכמה חודשים של לחימה, ועלינו לשמר את הרוח האיתנה הנושבת בעם עד שהמשימה תושלם.

פרשת השבוע פרשת לך לך

אברהם אבינו בפרשת לך לך גם הלך אל תוך עצמו ועבור עצמו. הוא בדק, חקר, למד, הפנים ואז פעל. כך גם אנחנו צריכים ליישם בתקופה הזו, לפעול מתוך שיקול דעת, אבל לא לשכוח שיש מטרה אחת, לשחוק את הצד השני - לא את עצמינו.

איננו עם שוחר קרבות, אנחנו עם חפצי חיים. תפקידו של העם היהודי הוא להוסיף חיים ולהיות ברכה לאנושות. המלחמה נכפית עלינו. זו מלחמה נגד הרוע - שמהות הניצחון שלה היא הוספת חיים. זו אינה מלחמת טריטוריה, פלדה ואש. זו מלחמה רוחנית של טוב מול רוע, של נוספת חיים מול נטילת חיים, ושל ברכה לאנושות מול נזק ורשע*

"אין רואים את הרוח" כתב פעם ביאליק "אבל היא המנהיגה את הספינה. ולא הסמרטוטים האלה המתנופפים למעלה" הזכיר לי השבוע תום ליבנה את דבריו. יש לנו עם חזק, טובי חיילנו בצבא, אין לנו ארץ אחרת, אין מציאות שבה נאפשר למישהו לפגוע ברוח העם.

הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Pery ומחבר הספר "אבות הניהול".