פרשת כי תשא: ההתבטלות לציווי ה´

מדוע בין פרשיות המשכן, בחרה התורה להכניס את סיפור חטא העגל? מה רוצה ה´ ללמד אותנו בזה?

הרב הלל מרצבך הרב הלל מרצבך 23/02/16 16:38 יד באדר א'

פרשת כי תשא: ההתבטלות לציווי ה´
פרטי, צילום: פרטי

מדוע חטא העגל בין פרשיות המשכן

בפרשתנו מסופר על חטא העגל, וכשמתבוננים במיקום שמופיע החטא, עולה שאלה גדולה: מדוע בין הציווי לבניית המשכן (פרשות תרומה תצווה) לבין תיאור הקמת המשכן (פרשות ויקהל פקודי) מופיע חטא העגל.

לעשות כמו שה' רוצה

אחד ההסברים שניתן לומר הוא ש-ה' רוצה ללמד את עם ישראל, יסוד חשוב בעבודת ה'. שורשו של חטא העגל לא נבע מתוך רצון לשכוח את ה' ולבחור באלוהים אחרים. אלא שורש החטא היה שבני ישראל עשו להם כלי אחד לעבוד את ה', לא באופן שה' ציווה אותם. הם רצו לעבוד את ה' בדרך שהייתה נראית להם. ועל אף שכוונתם הייתה לטובה, שהרי בני ישראל אמרו על העגל: "אלה אלוהך ישראל אשר הוציאוך מארץ מצרים", הם הכינו אותו מתוך אמונה ב-ה' ורצו לעובד את ה' דרך העגל. אך ה' לא ביקש זאת מהם, וראה זאת בחומרה רבה. העגל הוא עבודה זרה. מה זה עבודה זרה? עבודה שהיא שונה ממה שה' רצה שנעבוד אותו.

תבוא האם ותקנח צואת בנה

המדרש (מדרש רבה חקת פרשה יט סימן יח, ותנחומא פרשת חקת סי' כו) כותב שמצוות פרה אדומה מהווה מעין תיקון לחטא העגל: "משל לבן שפחה שטנף פלטרין של מלך אמר המלך תבוא אמו ותקנח את הצואה, כך אמר הקדוש ברוך הוא תבא פרה ותכפר על מעשה העגל". נראה שיש קשר בין החטא לכפרתו. מצוות פרה אדומה נקראת "חקה". וביאר רש"י שלשון חוקה (במדבר פרק יט פסוק ב): "גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה". במצוות פרה אדומה אנו מתבטלים לרצון ה' לפי רצונו גם אם איננו מבינים את הסיבות מדוע יש לקיימה. זהו עומק התיקון לחטא העגל. בחטא העגל ניסינו להבין את הא-לוקות ולעבוד אותו כפי שאנו חושבים שנכון לעובדו, ההפך מכך היא מצוות פרה אדומה. רק כאשר מתבטלים לרצון ה' באופן מלא ניתן לעבוד את ה' בשלמות.

כאשר ציווה ה'

עבודת ה' חשובה שתהיה מדוקדקת ביותר, כפי שה' רוצה בדיוק, לא פחות ולא יותר! אולי זו אחת הסיבות שפרשות ויקהל פקודי נכתבו, אף שהן חזרה על מה שכתוב בפרשות תרומה תצווה. כדי לתאר לנו שבני ישראל הקימו את המשכן באופן מדויק ומדוקדק, כפי שה' ציווה, שזה התיקון לחטא העגל. וממילא מובן מדוע בפרשות "ויקרה פקודי" כתוב למעלה מ-10 פעמים בתיאור בניית המשכן והכלים: "כאשר ציוה ה'".

על אף שגם במשכן יש סוג של פולחן שהיא מאוד דומה לע"ז (כפי כתב הרמב"ם במורה נבוכים, שעבודת המשכן והמקדש מקבילות לפולחן עבודה זרה), במשכן זה על פי ציווי ה' וממילא זה דבר רצוי וטוב, אך כשזה לא על פי רצון ה' זו העבירה החמורה ביותר בתורה, עבודה זרה.

דוגמאות לכוונה טובה אך לא רצויה

לאורך התנ"ך רואים מספר דוגמאות של חטאים הנראים לנו קלים ביותר אך עונשם היה חמור מאוד, מהסיבה שהחוטא עשה שלא כרצון ה':

א. נדב ואביהו, הקריבו אש זרה (ויקרא פרק י, א): "וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם", ועל כך הם נענשו בעונש מוות, אף שהמדרש כותב שהיו צדיקים גדולים.

ב. שאול המלך, נענש על כך שלא הרג את אגג מלך עמלק. וכדברי שמואל לשאול בשעה שמוכיח אותו אומר לו: אף אם כוונתך רצויה (שמואל א פרק טו, כב): "הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה'?! הִנֵּה שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים":

משל להבנת העניין

כדי להבין את היסוד הזה, ניתן לתת משל. אב שמשכיב את ביתו הקטנה לישון ואומר לה: "אני צריך לצאת מהבית לכמה דקות, בינתיים תשכבי במיטה, את יכולה להסתכל בספר". כשמגיע האב אחר כמה דקות לבית, רואה את המטבח כולו רטוב במים, ואת הילדה רטובה עד כולה עומדת ליד הכיור ואומרת בחיוך: "רציתי לשטוף כלים שיהיה נקי". האב אומר מיד: "תודה מתוקה, אבל פעם הבאה תעשי מה שאני מבקש בדיוק, זה העזרה הכי טובה!". כמובן שהאב נאלץ להחליף לה בגדים, ולנקות את המטבח הרטוב ואפילו לשטוף אח"כ שוב את הכלים. על כך נאמר: "כל המוסיף גורע!"

לסיום

שנזכה כל ימינו לעשות את רצון ה' בשלמות, ולא לנטות ימין ושמאל מרצון ה'. ועל ידי כך נזכה לברכה שזכו עם ישראל בהשראת השכינה כפי שהיה במשכן.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן