סוד קיומו של עם הנצח טמון במצווה ססגונית ומרחיבת לב

בפרשת השבוע שלנו אנחנו נתקלים בפרשיה מאוד קשה ומרה- בה מוזכרות קללות רבות ומחרידות שיקרו לעם ישראל אם לא ילך בדרכו של ה'. פרשיה זו כ"כ מרה עד כי בתי כנסת רבים נוהגים שלא להעלות בה אלא את בעל הקורא שמנמיך את קולו וקוראה בזריזות.

לעומת פרשיית הקללות הקשה, מופיעה בתחילת פרשתנו פרשייה הרבה יותר ססגונית, משמחת ומרחיבת לב - פרשית מצוות הביכורים. בפסוקים אלו אנו קוראים על מציאות העומדת כאנטיטזה לקללות הקשות שמוזכרות אחרי כן. אם הקללות מגוללות את ישראל לגלות ולייסורים קשים, הרי שפרשיית הביכורים מתארת מציאות בה יושב ישראל על אדמתו תחת גפנו ותאנתו ומעלה בשמחה את ראשית פירותיו אל בית המקדש.

יש קשר הדוק בין השתיים, שהוא מלמדנו על המקור ממנו שאבו ישראל כוח גם בזמנים הקשים

לכאורה, פרשיות אלו עומדת כסתירה אחת לשניה, האחת מגוללת מציאות אוטופית ושלמה ואילו השניה מספרת סיפורי זועה. אולם, יש קשר הדוק בין השתיים, שהוא מלמדנו על המקור ממנו שאבו ישראל כוח גם בזמנים הקשים, בגלות, בפוגרומים, ומול גזירות קשות.

כשהחקלאי היה מגיע עם סל הביכורים לבית המקדש, היה נדרש ממנו לעשות גם "מקרא ביכורים", המופיע גם הוא בתחילת פרשתנו, ובו הוא מגולל את כל הרקע, את כל ההיסטוריה, ממנה הכל התחיל עד לפרי שבידו. הוא מתחיל ביעקב אבינו ובערמומיותו של לבן מולו, הוא ממשיך בעינויים הקשים שהיו לאבותינו במצרים ובגאולת מצרים שהובילה להליכה במדבר, ומשם לכניסה לארץ ולביתו האישי בו הוא זכה לגדל את פירותיו ולהשתחוות איתם לפני ה'.

דווקא החיבור לשרשרת הדורות, המבט לאחור וחיבורו קדימה לעתיד, הוא הנותן את יכולת ההישרדות

מה שקורא במקרא ביכורים המרגש הזה הוא חיבור של כל שרשרת הדורות הישראלית, החל מלידתה של האומה הישראלית, המשך בייסורים ובקשיים שהיו במהלך הדורות, וכלה בגאולה ובעליה לארץ ישראל.

החיבור הזה של פרי הביכורים הטוב אל כל ההיסטוריה שעברה והובילה לעליה לארץ ולעבודת האדמה, בא בכדי לבטא את זה שאף אחד מאתנו לא יכול לעמוד לבד. נסיון להחזיק לבד אל מול האויבים הקמים עלינו וכנגד הטלטלות הקשות שעברו על העם היהודי בכל הדורות – פשוט לא יצלח. דווקא החיבור לשרשרת הדורות, המבט לאחור וחיבורו קדימה לעתיד, הוא הנותן את יכולת ההישרדות, יכולת העמידה, ואת התקווה שגם הרע ביותר יחלוף והחוליה הרעועה תתחבר להמשך השרשרת- עליה יאיר האור ויזרח.

הרב אסף הר נוי הוא רב קהילת אדרת אליהו וראש בית מדרש "מבקשי פניך", גילה ירושלים