"איך את יכולה לחיות כך, כשהוא כל היום בצבא?"
"אשת קריירה, זה מה שלקחת? היא לא תהיה בבית".
כשאדם נמצא בתפיסה מסוימת בחיים שלו, ומסתכל על דרך התנהלות של אנשים הסובבים לו, הוא שופט את האחר על פי המקום שהוא נמצא בחיים, וממילא אם לדוגמא, הוא ואשתו נפגשים בנוהל מדי יום לשיחה על כוס קפה ועוגה, הרי שיראה במי שלא נוהג כך כמסכנות, ועל זו הדרך דוגמאות רבות.
התמיהה על מעשיו של משה
בתחילת הפרשה שלנו, מתארת התורה את הגעת יתרו אל משה רבנו. ומוסיפה לנו שהוא בא יחד עם אשתו של משה וילדיו. ובטרם ישאל הלומד, "מדוע ציפורה והילדים לא היו עם משה?", תענה לו התורה "אחר שילוחיה", משה שילח אותה בחזרה למדיין, לאחר שהגיע איתם למצרים.
מדוע משה שלח אותה? האם כך ראוי? את השאלה האחרונה נסיר על ידי דברי הקב"ה בעצמו בספר במדבר בפרק יב פסוק ז-ח "...בכל ביתי נאמן הוא...ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה", כשמילים אלו מלאות טענה כלפי מרים ואהרון שהעזו להעלות על הדעת שמשה התנהג לא כראוי לציפורה. כך בעל צרור המור מפרש שם שזה מה שהם טענו כלפי משה "- "ורמז ג"כ באומרו בכל ביתי נאמן הוא. להשיב להם על מה שאמרו כי אישה כושית לקח ונפרש ממנה אבל אתם לא עשיתם כן. לזה אמר לא כן עבדי משה כמותכם".
אתם, אומר בעל צרור המור, לא יכולים בכלל לחשוב בצורה אובייקטיבית, בצורה ישרה ואמיתית כלפי מעשה משה. כיוון שאתם רק דנים אותו מול עצמכם, כביכול 'אם אנחנו לא עשינו זאת, למה הוא? בשביל מה?'.
מוסיף שם אור החיים הקדוש: "ומדוע יראתם וגו׳ – פירוש חוזר ה׳ וטוען שהיה להם לשער בדעתם כי הוא עומד ומשמש לפני ה׳, ואם היה עושה עול לא היה ה׳ מסכים על ידו, אמור מעתה בה׳ דברתם שהסכים על ידו",- מסביר אור החיים כביכול בדברי ה' – 'גם אם נראה לכם שמשה לא עשה כראוי , האם לדעתכם אני הייתי ממשיך לדבר איתו? האם הייתי מסכים על כך? האם אני חשוד בעיניכם כמי שמצדד בעוול?'.
מבט שונה על הזוגיות של משה וציפורה
אז מה אם כן פירוש המילים 'אחר שילוחיה' בפרשתינו? כיצד אכן התייחס משה אל אשתו?
מפרש הרש"ר הירש על מילים אלו: "אחר שלוחיה"– מסתבר שבלחץ תפקידיו, ובכדי שיוכל להתמסר כליל למילוי שליחותו, שילח משה זה מכבר את אשתו ובניו ממצרים בחזרה אל חותנו. אבל "שילוח לבית" זה לא נתפרש שלא כהלכה, ולא פגם ביחסים ביניהם: יתרו נותר "חתן משה", וצפורה נותרה "אשת משה".
נכון, בשל התפקיד משה שלח את ציפורה ובניו בחזרה למדיין, כי 'התפקיד מחייב', אך לרגע לא נחשוב שהם הפסיקו לכבד האחד את השניה. האם נעלה על דעתינו שמשה רבינו, ש'חיסר מעט מאלוהים', 'איש האלוהים', יתגדל על חשבון אדם אחר? אנו מכירים את משה דווקא בצורה הפוכה, שכדי שהאחר לא יפגע הוא מוכן לוותר על גדולה, לכן וודאי שגם במקרה הזה, משה רבינו נשאר בעלה של ציפורה, והיא מצד עצמה עדיין 'אשת משה' בכל הכרוך בכך. ומדוע כך המצב? מדוע ציפורה לא בקדמת הבמה? מדוע משה לא נמצא איתה כל הזמן?
הרב מרדכי גרינברג, נשיא ישיבת כרם ביבנה, כתב בהקדמה לספריו "מדרכי הפרשה": "ואחרונה חביבה, רעייתי... זה למעלה מיובל שנים נושאת בעול ענייני הבית והמשפחה, ומאפשרת לי להקדיש עתותי לתלמוד תורה והרבצתה. מתקיים בה מה שכתב הנצי"ב: "נעימות האשה שלא תבקש מותרות הרבה", וכתב החזון איש זצ"ל: "העיקר תלוי אם יש לאישה אהבת תורה במדה גדולה יותר ממידה בינונית...".
אם כך משה נהג, זה כי כך הם דיברו בינהם, זה מה שהיה טוב לזוגיות שלהם וכך הם החליטו שנכון בשביל האומה, וכך כל אחד מקריב את שלו, וכל אחד מעוניין בצורת החיים הזו. ככה זה כנראה כשמדובר באנשים כלליים.
הבחירה בידיהם, לא בידינו
משה וציפורה החליטו יחד על אורח חייהם, מבלי לתת לסביבה לקבוע עבורם. הסיפור של משה וציפורה מלמד אותנו שההחלטות הנוגעות לזוגיות הן נחלתם הבלעדית של בני הזוג. הסביבה עשויה להביע דעה, אך ההחלטה הסופית צריכה להיות שלהם בלבד.
הכותב הוא רב קהילה ברחובות, מחנך ומשורר