הנושא המרכזי האחרון בפרשתנו, הוא המפגש עם אויבינו בדרך לארץ ישראל - אדום, הכנעני, סיחון ועוג. את אדום עקפנו, ועם הכנעני סיחון ועוג נלחמנו וניצחנו. והנה דוד המלך בספר תהילים סיכם זאת כך "שהכה גויים רבים והרג מלכים עצומים: לסיחון מלך האמורי ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען, ונתן ארצם לנחלה, נחלה לישראל עמו" (תהילים קלה יא). ויש לשאול אם כל ממלכות כנען הכוללות שלושים ואחד מלכים שאתם נלחמנו בארץ כנען, נכללו בקטגוריה אחת, אזי לכאורה דוד המלך היה צריך לומר: לכל מלכי האמורי או לכל מלכי עבר הירדן ולכל ממלכות כנען, ומדוע זכו "סיחון" ו"עוג" ליצוג עצמאי כל אחד לעצמו? מסביר הרב קוק (עו"ר ב פג), שהמאבק מול סיחון, עוג וכל ממלכות כנען איננו רק מאבק הסטורי שהיה בעבר, אלא שלושה סוגי מאבקים שאנו מתמודדים אתם במשך כל ההסטוריה, כולל כמובן ימינו שלנו. אומות העולם תוקפים אותנו בשלושה מישורים, בשלוש צורות, שעלינו להיות מוכנים להם, להתגבר עליהם ולהיבנות מהם.
האחת: "לסיחון מלך האמורי" - סיחון מלשון סייח במדבר, ערוד במדבר. בעלי החיים הנמצאים במדבר בניגוד לבעלי חיים ביתיים, מאופיינים בכך שאין להם גבולות, הם חיים בהפקרות כשהכל מותר. הסיחוניות הנלחמת בנו במשך כל ההיסטוריה היא כזו שמתגלה ברשעות, בפראות, ובאכזריות חסרת גבולות וחסרת מעצורים, על מנת להטיל מורך פחד וייאוש בקרבנו. המלחמה הזאת היא מלחמה נפשית-פסיכולוגית-מורלית שאיננה מאיימת על הקיום הממשי המעשי שלנו אלא על החוסן הנפשי "הגבורה הנפשית הפראית זהו הכוח המטיל אימה שהשתמשו בו רשעי עולם הקדמונים בייחוד כמו נבוכדנצר שאכל ארנבת חיה כדי להשריש בקרבו את מידת העריצות והאכזריות הפראית, אשר הכיר בכוח זה את חיזוק ממלכתו האימתנית" (הרב קוק שם). מול גבורה נפשית פראית כזו עלינו להעמיד חוסן נפשי אמיתי, מורל גבוה הנובע מאמונה בצדקת הדרך וצדקת מטרותינו. עם ישראל הוכיח פעמים רבות בעבר וכן כיום, שכל התלאות והצרות העוברות עליו, לא רק שלא ממוטטות אותו אלא מחשלות אותו, מחסנות אותו, ומגלות את עמידתו הנפשית האיתנה.
השניה: "לעוג מלך הבשן". לעומת המלחמה הנפשית, מופיעה כאן מלחמה גופנית כוחנית צבאית, כעוג בעל הגוף הגדול והחזק. במאבק זה האויב נאבק בנו בכוחו הצבאי החזק הכולל לוחמים רבים מאומנים היטב, החמושים באמצעי נשק טכנולוגיים משוכללים וכו, ומולו עלינו להעמיד צבא חזק המסוגל לנצח, להביס ולהשמיד כל אויב. "עוגים רבים" קמו עלינו, אך תמיד הצטערו על הרגע שהעזו לעשות כן.
השלישית: "לכל ממלכות כנען". זוהי מלחמה קיבוצית-קבוצתית. לחץ בינלאומי המופעל עלינו ומאיים ומרתיע אותנו מפני ההתאגדות הכללית נגדנו. כנגד לחץ כללי זה עלינו להתאחד כאיש אחד בלב אחד, איחוד הנותן עוז וכוח לעמוד מול כל המתקבצים כנגדנו להזיק לנו, כפי שהיה תמיד במצבים קשים, על כן הסיחוניות - הפראיות העזתית, העוֹגיות הגרעינית האיראנית, והקיבוציות האמריקאית והאירופאית לא יוכלו לנו כאז כן היום.
על כן נתחסן מורלית נתחזק צבאית ונתאחד חברתית ובע"ה ננצח, וכדברי הרב קוק (שם): "וזה לנו לימוד לדורות שעצת ה ודבר קודשו לעולם יעמודו, ולא יועילו כל גבורות פראיות נפשיות, ולא גבורות חומריות ענקיות, ולא סוד גויים וממלכות, אשר יוסדו יחד על עם ה כמו שהיה לסיחון מלך האמורי ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען, ונתן ארצם לנחלה נחלה לישראל עמו" בימים ההם ובעז"ה במהרה ובשלמות בזמן הזה.