חשיבות הכרת מידת הטוב שבאדם

פרשת חוקת שמופיעה עם תחילת שנת הארבעים לצאתנו ממצרים, מכינה אותנו לכניסה לארץ ישראל. אט אט, סממנים של תקופת המדבר הולכים ונעלמים: ענני הכבוד בזכות אהרון הכהן, מסתלקים עם פטירתו. באר המים אשר מסתלקת עם לכתה של מרים, ומאוחר יותר עם פטירתו של משה רבינו נסתלק המן.

בפרשתנו אנו נפגשים עם הסתלקותה של מרים, וכתוצאה מכך נעלמת באר המים. מעניין לראות את הפסוקים המתארים את הסתלקות מרים, והתגובה של העם. "ויבואו בני ישראל כל העדה מדבר צין, בחודש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם. ולא היה מים לעדה, ויקהלו על משה ואהרון".

חסר במעבר בין הפסוק הראשון לשני, "ויבכו את מרים...". מרים הנביאה, שדרבנה עוד במצרים את אביה להחזיר את אשתו כדי להרבות בצאצאי בני ישראל, ובמשך שנות השעבוד עמדה והפיחה בעם רוח אופטימית וחיובית בדבר הגאולה, ובצאתנו ממצרים "ותקח מרים... את התוף בידה", ותצאנה בשירות ותשבחות לקדוש ברוך הוא על הגאולה ועל הישועה. במשך 40 שנה במדבר בזכותה זכינו לדבר הבסיסי ביותר בצרכיו של האדם - מים. והנה נפטרת מרים הנביאה, ועם ישראל לא מגלה שום ביטוי של אבלות צער, וחסרון על הסתלקותה.

מכאן אנו רואים את הדבר הבסיסי והיסודי שבתיקון מידות האדם - תיקון מידת הכרת הטוב, אשר חסרה לנו כל כך. כאשר אדם אינו מכיר בטובתו של חברו, בסופו של דבר גם כופר בטובתו של ריבונו של עולם. מתוך מצב קשה זה, עם ישראל נשאר בלא מים - "ויקהלו על משה ועל אהרון".

המתקהלים כאן הנם הדור שגדל במדבר, ולא הדור שיצא ממצרים למוד הסבל והייסורים. דור זה שגדל ברמה רוחנית מאד עליונה, בתוך ענני הכבוד, אולי היינו אומרים דור שלא הכיר את הייסורים אלא חי במדרגה של "אינקובטור רוחני" - דור שקיבל את צרכיו הגשמיים והרוחניים בהזנה ישירה מאת ריבונו של עולם. דור שלא נתנסה בקשיים, צריך להתמודד פעם ראשונה במקרא, עם בעיית מים. הקב"ה מצווה על משה, להקהיל את העדה ולדבר אל הסלע לעיניהם ומתוך כך הסלע ייתן מים. משה רבינו אינו מדבר אל הסלע, אלא מכה את הסלע. ללמדך, שדור שגדל בהנהגה רוחנית שונה מיוצאי מצרים, הדרך לדבר אתו אינה בהכאה בסלע אלא בדיבור אל הסלע. גם אנשים שהם בבחינת "מפונקים" צריך לדעת לדבר אל שורש נשמתם ולעורר בהם את הנקודה החיובית שבחייהם ומתוך כך להושיע אותם מצרתם.

משה רבנו, שהינו בעל הנהגה אחרת, אינו מצליח לדבר אל הסלע והכתוב אומר "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם". דור דור ודורשיו, דור דור ומנהיגיו, ללמדך שצריך להתאים בין מדרגת והנהגת הדור, למנהיג אשר עומד בראש העם.

הכותב הוא נשיא הגרעין התורני וראש ישיבת ההסדר בראשון לציון