הרבה תשובות הוצעו לשאלה מהו חטאם של משה ואהרון בחטא מי מריבה. אולי אפשר להציע פירוש שונה. פרק כ' פסוק ג' "וירב העם עם משה ויאמרו לו לו גוענו בגוע אחינו לפני ה' ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו". גם כאן מודגש בתורה שבני ישראל מאשימים את משה ואהרון בהחלטה ללכת למדבר על דעת עצמם, ולא על פי ציווי של הקב"ה.
אומר ה' למשה פרק כ' פסוק ח' "קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרון אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו...". איזה מטה מצוה הקב"ה על משה לקחת? יש שתי אפשרויות: א. המטה שמשה עשה בו את המופתים במצרים, ב. המטה של אהרון שפרח והקב"ה ציוה לשים אותו באהל מועד לזכרון (פרשת קורח). מפסוק ט' משמע כצד ב' "ויקח משה את המטה מלפני ה' כאשר צוהו". הקב"ה ציוה על משה להוציא את מטה אהרון שהיה באוהל מועד, המטה שמטרתו היתה לזכרון, למנוע את תלונות בני ישראל על משה ואהרון שהם עושים מדעת עצמם. ופריחת מטה אהרון היתה ראיה שהבחירה באהרון נעשתה על פי ה' ולא מהחלטה עצמית של משה. הקב"ה צפה שהמטה ירגיע את תלונות בני ישראל ויקבלו שמשה ואהרון עושים בציוויו של ה' וגם עכשו המצב של חוסר מים במדבר הוא על פי ה'. ובנוסף אומר ה' למשה ואהרון דברו אל הסלע ויתן מימיו. ואולם משה אינו עושה על פי ציוויו של ה' אלא מכה על הסלע במטה פעמיים, ובזה אבד קידוש ה'. המטרה היתה שהעם יחזור בו מהתלונה מתוך הזכרון של פריחת מטה אהרון שהעם קיבל אותו. ואולם משה הפך את המטה למטה שבאמצעותו עושים ניסים כמו בספר שמות פרק י"ז ששם נצטוה משה להכות בצור ויצאו מים. ובכך המטה איבד את המטרה שלשמו הוא הושאר באוהל מועד לאות ולזכרון כדי שבני ישראל יפסיקו להתלונן על משה ואהרון, ולהאמין שהם שליחיו של הקב"ה. ואולי זו הסיבה שהם נענשו שלא להכנס לארץ. כי הם איבדו את האפשרות לחזק בעם את האמונה שהם מנהיגים אותו על פי ציווי ה' ולא על פי החלטות שלהם, וה' הולך עמהם בכל צעד ושעל.
לפרשות נוספות לחץ כאן.
מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את פינת פרשת השבוע של הרב ישראל רוזנברג לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.