אברהם אבינו שולח את עבדו לחפש אישה ליצחק בארץ מולדתו. רוב הפרשה עוסקת בהיכרות עם רבקה אמנו, שהמאפיין הבולט הראשון שלה אליו אנחנו נחשפים הוא היותה בעלת חסד. עוד לפני המפגש של העבד עם רבקה, כאשר הוא מתקרב לארם נהריים, הוא מתפלל לאלוקי אברהם שיעשה איתו חסד ויקרה לפניו את האישה המתאימה. העבד יודע מה התנאי הבסיסי הנדרש לאישה שתצטרף למשפחת אברהם, היא צריכה להיות בעלת חסד. לכן הוא קובע שהנערה שתעשה איתו ועם גמליו חסד, תהיה לאישה ליצחק אבינו: "וְהָיָה הַנַּעֲרָ, אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי-נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה שְׁתֵה, וְגַם-גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה--אֹתָהּ הֹכַחְתָּ, לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק, וּבָהּ אֵדַע, כִּי-עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם-אֲדֹנִי".
מהו חסד מדויק לפי הרש"ר הירש?
העבד מגיע אל הבאר, רואה את רבקה ומבקש ממנה להשקותו. רבקה אמנו נענית באופן מידי לבקשה, ואז פועלת בזריזות, כמו שמודגש בפסוקים: "ותמהר", "ותרץ עוד אל הבאר". היא לא מסתפקת בהרוויית צמאונו של העבד אלא טורחת ומתאמצת מיוזמתה לגמול חסד גם עם בעלי החיים, ושואבת מים עד שעשרת הגמלים ישתו כפי צרכם הרב. רבקה לא אומרת מראש שכך תעשה, מה שמאפיין גמילות חסד לפי הרש"ר הירש: "הרי לפנינו תכונה אופיינית לגומל החסד כהלכתו, סימן מובהק לאשת החיל בישראל.
אילו אמרה מיד מה שבדעתה לעשות בסוף, היתה מתגלית כפטפטנית בטלה, המחזיקה טובה לעצמה על החסדים שהיא עושה". בהמשך הוא כותב: "ממידתו של גומל החסד להיות חס על כוח וממון, כדרך שלעתים הוא בזבזן ללא גבול. דוקא משום שאת הכל, - גם את הפחות בערכו -, הוא רואה כמכשיר ל"מצוה", הרי הכל קדוש בעיניו. הוא לא יכלה לריק שום כוח מכוחותיו, לא יבזבז ללא צורך גם טיפת מים. אין קץ ואין גבול להתמסרותו, בגוף ובממון, לטובת מטרה נעלה". גמילות חסד במיטבה נעשית בצורה מדויקת - כל המשאבים מושקעים, אך בלי לבזבז אותם.
ברכה הנושאת הבטחה לדורות
לאחר שרבקה אמנו מסיימת להשקות את עבד אברהם ואת גמליו, הוא מעניק לה נזם ושני צמידים. העבד שואל את רבקה לזהותה וכשמתברר שהסימן שהעמיד הצליח ומדובר בנערה ממשפחת אברהם, הוא מודה לה' על החסד: "בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, אֲשֶׁר לֹא-עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ, מֵעִם אֲדֹנִי".
לפני היציאה לדרך, המשפחה מברכת את רבקה: "אֲחֹתֵנוּ, אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה; וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ, אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו". הכלי יקר מסביר שמשמעות הברכה היא שתזכה לגמול חסד לאלפי רבבה, מתוך כך יהיו לה אוהבים רבים, וממילא יתקיים המשך הברכה, כי אוהביה יעזרו לה ולזרעה במלחמותיהם.
למה גם אברהם נזקק לחסד - ומה זה מלמד אותנו
על בקשת החסד של עבד אברהם לפני הגעתו לארם נהריים אומר המדרש: "הַכֹּל צְרִיכִין לְחֶסֶד אֲפִלּוּ אַבְרָהָם שֶׁהַחֶסֶד מִתְגַּלְגֵּל בָּעוֹלָם בִּשְׁבִילוֹ, נִצְרַךְ לְחֶסֶד, שֶׁנֶּאֱמַר: וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם". כולנו זקוקים לחסד. הפרשה מלמדת אותנו לעשות חסד בצורה המיטבית, לבקש אותו ולהודות עליו.
הכותבת היא סטודנטית בתוכנית "כרמים" ובמדרשה בבר-אילן.