"ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו - שהיה זיו איקונין שלו דומה לו. המושל בכל אשר לו שהיה שליט ביצרו כמותו". (בראשית רבה נ"ט,ח'). מימיהם של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם וכו' אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה היה ... אליעזר עבד אברהם זקן ויושב בישיבה היה. המושל בכל אשר לו - אמר ר' אלעזר שמושל בתורת רבו. הוא דמשק אליעזר - שדולה ומשקה מתורת רבו. (יומא כח:)
רואים אנו מדברי חז"ל שלכאורה, אליעזר נראה כצדיק ממש, ובעל מדריגה כמ ואברהם אבינו, לעומ"ז מוצאים אנו בדברי חז"ל דברים הנראים מנוגדים לחלוטין לדברים אלו: ביום השלישי וישא אברהם את עניו וירא את המקום מרחוק ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה. מה ראה? ראה ענן קשור בהר אמר דומה שאותו מקום שאמר לי הקב"ה להקריב את בני שם. אמר ליצחק בני רואה אתה מה שאני רואה? אמר לו הין. אמר לשני נעריו רואים אתם מה שאני רואה? אמרו לו לאו אמר הואיל וחמור אינו רואה ואתם עינכם רואים שבו לכם פה עם החמור. ומניין שעבדים דומים לבהמה מהכא שנאמק שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור. (בבראשית רבה נה א-ב:)
ואולי ניתן להסביר את הדברים בסיועם של דברי הגמ' "אמר ר זירא אמר רבא בר זימונא אם ראשונים בני מלאכים אנו בני אנשים, ואם ראשונים בני אנושים אנו כחמורים". (שבת קיב:). וצריכים אנו להבין מדוע משתמשים חז"ל בביטוי בוטה שכזה שממשיל אותנו לחמורים, והרי מכירים אנו בחז"ל שרגילים הם להשתמש בלשון נקיה בכדי לבטא דברים, ודוקא כדי לבטא את מדריגתנו שלנו משתמשים הם בלשון שכזו. ניתן לבאר זאת ע"פ הדברים הבאים. שהרי קיימים שני סוגים אפשריים של פערים בין שני דברים, או פער כמותי או פער איכותי. (כפי שנראה בדו השיח שבין יעקב לעשו כשיפגשו בעלות יעקב ארצה חזרה מבית לבן, ואומר עשו "יש לי רב" בהתכוונו בפן הכמותי, ועונה לו יעקב, "יש לי כל", כלומר, אמנם כמותית יש לי פחות ממך אבל איכותית יש לי עולם ומלואו יותר ממך).
וא"כ מי שהפער בינו לבין זולתו הוא פער כמותי, אזי ניתן לראות ולהבדיל בין גדולתו לגדולת חברו, זהו משהו שניתן לכמת ולספור ולהגיע לתוצאה. לעומ"ז כאשר הפער הוא פער איכותי, אזי האחד אינו מסוגל כלל להבין את הפער שבינו לבין זולתו, כיון שאינו מכיל כלל את גדולת השני שכן מדובר בשתי מהויות שונות ולכן לא יכול לזהותו. (כפי שאומרים שרק מי שעבר עבירה מסויימת וחזר בתשובה מכיר את אותו הדבר, ואולם מי שבכלל אין לו יצר באותות התחום אזי כלל לא מבין על מה מדובר). וכך אם היו לוקחים את הDNA של אנשים שונים, בכדי לעשות השבחת הגזע (מבלי להיכנס לדיון המוסרי בעניין) היית יכול ליצור את האדם המושלם מבחינה פיזית וכליל המעלות מבחינה שכלית, אולם אם היית עושה זאת מרכיבי החמור, לא היית מקבל אדם טוב יותר, כיון שזו מהות שונה לחלוטין. ולכן בדווקא הי וחז"ל חייבים להשתמש בלשון שכזו.
וכך גם ניתן לומר לגבי אליעזר, שעל אף שהיה תלמיד חכם כאברהם, עד כדי שאפילו זיו איקונין שלו היה כשל אברהם, עם כל זאת, מצאנו שכאשר מבקש אברהם מאליעזר ללכת למצא אשה לבנו ליצחק, עונה לו אליעזר "אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי", ואמרו חז"ל על כך: שרצה אליעזר את יצחק לבתו, אולם אברהם אמר לו: אתה ארור ובני ברוך ואין ארור מתדבק בברוך. אם כן אנו רואים שאליעזר הינו אולי כאברהם מבחינה כמותית אולם הוא הינו בדרגה אחרת לחלוטין כאשר מדברים מבחינה איכותית, שהרי הוא ארור ואינו ברוך כמשפחת אברהם.
אמנם רואים אנו מהמשך התורה שלא לעד נשאר אליעזר במדריגה זו שכן נאמר עליו "בא ברוך ד'" ואומר על כך המדרש: "אמר ר' יוסי בן דוסא כנען הוא אליעזר ועל ידי ששירת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור ונכנס לכלל ברוך. (בראשית רבה ס,ז). ע"י זה ששירת את אברהם נשתנה המצב שלו.
ואם כן עולה השאלה, והרי גם לפני שנאמר עליו "בא ברוך ד'" גם שירת את אברהם, אם כן למה אז עדיין נחשב לארור ואילו מכאן כבר נחשב לברוך? וההסבר לכך הוא שעתה אחרי שנאמר לו שהוא ארור ולכן כבר לא חשב על כך שביתו תתחתן עם יצחק ויהיו קרובים ועל ידי כך כל עשרו של אברהם ילך לבתו, ולמרות זאת המשיך לשרת בנאמנות את אברהם, אז עולה אליעזר מדרגה לכלל "ברוך", שכן עד אז היה נחשב לפועל מתוך שנוגע בדבר ומתוך אינטרס. אולם מרגע שבטל האינטרס האישי והמשיך לשרת את אברהם ולהיות נאמן ביתו, אזי עולה לכלל ברוך.