לו היו שואלים אותנו מהו הדבר החשוב ביותר באדם – החכמה שלו או תכונות האופי – כדאי לעצור רגע ולחשוב בכנות על התשובה לפני שממשיכים לשורה הבאה. אם נשאל את רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, התשובה הנכונה תהיה: האופי. המידות. התכונות של האדם. אדם שלא מעבד כראוי את המידות שלו, הוא מסביר, בוודאי שלא יצליח להגיע לרמה גבוהה של חכמה. יותר מזה, אדם בעל תכונות גרועות עלול להיתקל בשלל מכשולים: הנהנתנות תגרום לו לבזבז הון על דברים לא נחוצים; העצלות תגרום לדחיית דברים חשובים; והוא לא יוכל לנהל אורח חיים שיאפשר לו לפתח את הידע. ובסופו של דבר, אם לא שרד את המרכיב הבסיסי של פיתוח תכונות האופי, ככל הנראה ייכשל גם באתגר הגדול יותר – רכישת החכמה והידע.
נשאל את עצמנו שאלה נוספת: הרי נאמר ש"האדם – עץ השדה". העץ, כידוע, מורכב מהגזע מצד אחד ומהענפים מצד שני. איזה חלק לדעתכם מקביל למעשיו של האדם, ואיזה חלק מקביל לחכמתו? במילים אחרות: האם הידע הוא ה"שורשים" או שמא הידע הוא ה"ענפים"? עצרו רגע וחשבו גם כאן לפני שאתם ממשיכים לקרוא. ובכן, גם כאן רבי יצחק עראמה מצטט את דברי המשנה במסכת אבות: "כל שחכמתו מרובה ממעשיו למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובים ושורשיו מועטים." כן, המעשים הם השורשים שעליהם נשען העץ כולו. החכמה חשובה, אך היא זקוקה לאחיזה בסיסית בקרקע – אותה אחיזה שמתקיימת רק כאשר היא באה לידי ביטוי בפעולות.
יצא לי לא פעם לשוחח עם יזמים, ותמיד המלצתי להם שלא לעבוד לבד. היתה לי שותפות של שמונה עשרה שנים ביזמות, ובשנתיים-שלוש האחרונות גם בשותפות חדשה. המטרה היא לבנות יחד, ליצור "הסתעפויות" ובעיקר השלמות – כך שהענפים של הארגון יהיו מגוונים ומפרים. ה-DNA של הארגון, שבצדק נחשב מרכיב קריטי, יכול להיבנות ככל שהחברה גדלה, אבל רק בתנאי שהיסודות שהניחו היזמים והעובדים הראשונים ישתקפו ויועברו הלאה לכל שדרת הארגון. ככל שנגדל, חשוב להשקיע בהנהלת ביניים חזקה, להדריך, ללוות ולהשפיע על התרבות הארגונית.
כאשר מבינים את הסדר הנכון של הדברים, חשוב לקחת אותו בחשבון כשמצרפים שותף לעסק – ואפילו עובד לחברה. זה לא אומר שלא נבדוק את היכולות הקוגניטיביות, הידע או הניסיון שלו, אבל לא פחות מכך חשוב לשים דגש על תכונות האופי שלו. בסופו של דבר, אלו הן שיגרמו לו להצליח – או פחות להצליח.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Pery ומחבר הספר "אבות הניהול".