מגדלים באוויר: כיצד חוסר מידע מעוות תפיסה

מגדלים דמיוניים בחיי היומיום: מתי בפעם האחרונה בניתם מגדל? לא כזה של ילדים, מגדל שבנוי לתלפיות על חול מוצק, גם לא 'מגדל הפורח באוויר' כזה של דואג האדומי ואחיתופל שהיו חכמים ביותר ("ארבע מאה בעיות בעו דואג ואחיתופל במגדל הפורח באויר"- סנהדרין קו) אלא מגדל באוויר שאין לו אחיזה במציאות כלל? ניתן למנות כמה דוגמאות יומיומיות להמחשת בעיית 'מגדלים באוויר'.

למשל בעל שאינו מבין מדוע חמותו דואגת דאגה יתירה לאשתו, מתייחסת אליה כביכול כמו 'ילדה קטנה', אך חסר לו המידע המכריע שהאמא איבדה ילד בעבר. או מורה המבקש להעניש תלמיד שאינו משתף פעולה ומתנהג בחציפות, כשאינו מודע כלל למצב המשפחתי המורכב בביתו. או למשל הרושם הראשוני של אדם חמוץ פנים הנראה לא חברותי, במיוחד כשהוא מגיע בבגדים הדוקים מצוחצחים ומסודרים, כביכול את 'חושב עצמו' מעל כולם.

הרב מסלבודקה זצ"ל נהג לספר סיפור על יהודי שנראה כעסן ודחוי בקהילה. איש לא טרח להבין אותו.
פעם אחת, משגילו כי הוא ניצול שואה שאיבד את כל משפחתו, הבינו מדוע הוא נראה כך. לעיתים,
מאחורי כל "מגדל באוויר" מסתתר סיפור אנושי עמוק.

הבנת גבולות הידיעה האנושית

האם ידוע לנו מה במחשבת האדם שמולנו? קרוב לוודאי שלא. הרי "הן במלאכיו לא יאמין" - גם למלאכים אין יכולת לדעת מחשבות, קל וחומר לאדם המעורב בגשמיות, שלא יכול להבין דבר מופשט ברמה שכזו. ראינו עדות לכך כבר בפרשת העקידה, כשהקב"ה פונה לאברהם ואומר לו לקחת את הבן היחיד שהוא "אוהב". עכשיו לכאורה, יכול היה אברהם לומר שהוא אוהב את ישמעאל כדי להציל את יצחק - הרי פיקוח נפש דוחה הכל, נכון? אך זה בלתי אפשרי, כי ה' קורא מחשבות וליבות בני האדם' כך שהוא יודע בדיוק מי 'אהוב' יותר ומי פחות.

כשאברהם מגיע לשלוח ידו, והמלאך מבקש להפסיקו, נאמר: "כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה וְלֹא
חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי". מה שחסר במילותיו של המלאך הן המילים"אשר אהבת", בשונה ממה
שאמר ה' בעצמו לאברהם. מדוע? עונה המשך חכמה: "משום שכאן זה נאמר לאברהם ע"י המלאך, ומלאכי השרת אינם יודעים מחשבה שבלב, כמו שאמר 'כי אתה לבדך בוחן כליות ולב', ואהבה היא מכוחות הנפש הנסתרים מהנבראים, זולת הבורא יתברך".

מבט מחודש: יעקב ועשו - מעבר למראית העין

בספר 'הואיל משה', מפנה ר' משה יצחק אשכנזי (חי במאה ה-19) את תשומת לבנו לפגישה המיועדת
בין יעקב ועשו. לכאורה, הפסוקים מציירים תמונה של עשו 'אדום-חמום מוח' הבא עם המון לוחמים לחסל את יעקב, גונב הברכות, כשמולו יעקב התמים, המתכונן למלחמה, דורון ותפילה, מחלק את המחנות להבטחת פליטה. המלאכים מדווחים ליעקב: "באנו אל אחיך אל עשו, וגם הולך לקראתך, וארבע-מאות איש עמו". אך יש לשאול: מדוע אומרים "וגם הולך לקראתך"? המילים "בא לקראת" מרמזות על אווירה טובה. מדוע לא אמרו "לוחמים" או "צבא"? אולי עשו לא התכוון כלל למלחמה?

ר' משה יצחק אשכנזי מציע פרשנות מעמיקה: "כששמע שאתה בא אליו - יצא לקראתך. עשו לא הודיע
בשום דבר שדעתו להרע ליעקב, רק חשש כששמע שלקח עמו ארבע מאות איש. אולי עשו ידע שיש סכנה בדרך ורצה להגן על יעקב." דברים אלו מעלים את המבט שלנו מחוסר אמון באדם שממולנו למבט הבוחן את המקרה הספציפי, ללא הכללה ושיפוט מוקדם. ואם כלפי עשו הדברים אמורים, מה נגיד כלפי כל אדם אחר?

הכותב: הרב יהושע אודרברג רב קהילה, מחנך ומשורר