ועלו מושיעים

פרשתנו פותחת בהכנותיו של יעקב למפגש עם עשו אחיו. לאחר גלות של עשרים שנה בחרן, מכין עצמו יעקב פיסית, נפשית ורוחנית לפגישה מחודשת עם אותו האח שבגללו יצא לגלות, ע"י תפלה דורון ומלחמה; כלומר מכין הוא בו זמנית את שלושת הדברים לפי הצורך (ורק מי שמוכן בעצמו לשלושת הדברים יצליח, אך אם יש כמה גישות, כאשר כל קבוצה רוצה בגישה אחרת, כשפלג מהעם יודע רק תפלה ופלג אחר רוצה רק בדורון ופיוס והשלישי מוכן רק להלחם וכל אחד שולל את דרכו של האחר, אזי נידון הדבר לכישלון, כפי שכמעט והיה על ים סוף). פגישה זו מסתיימת למרות פחדיו הראשוניים של יעקב בהפרדות איש מעל אחיו "עד אשר אבא אל אדני שעירה" בזמן שי"עלו מושיעים בהר ציון לשפט את הר עשו" (ואמנם משרע"ה לפני פנייתו למלך אדום לאחר מי מריבה, קיוה שהגיעה העת לכך אך מלך אדום מודיעו שאין הדבר כן "פן בחרב אצא לקראתך") בסוף הגלות.
ההפטרה של השבת מנגידה לנו את מצבו של יעקב לפני המפגש עם עשו, כאשר מציבה אותנו במשפטו של אדום ובגזר הדין של "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו". ואכן הפטרת השבת מתארת לנו את העתיד לקרות באחרית הימים בעת שיעלו המושיעים (משיח בן יוסף ומשיח בן דוד) לשפוט את הר עשו על כל הצרות שגרמו לישראל לאורך ההסתוריה מימיו של יעקב דרך מסעות הצלב ועד לשואת דורנו והצרות שממשיכות להלחיצנו עוד בימינו, במישרין או בעקיפין (וידוע ששלוחו של אדם כמותו ואין צורך לפרש). ואמנם צרות אלה הינן כנגד שבע ההשתחוויות שנשתחווה יעקב לעשו ואף על פי שהיה זה רק למראית עין, כפי שנרמז בפיוטו של רבי אברהם אבן עזרא "אשתחווה אפיים ארצה כי אין למטה ממנה", אך אין אדום חף מאשמה על כך שגרם כל זאת.
ובא המשך הפרשה לתאר לנו את נסיונותיו ומלחמותיו של יעקב להצלחת התכנית האלקית בעולם עד להתקיימות מהלך זה, ע"י נסיונותיו להולדת השבט השלושה עשר, כדי שתתקיים אחדות ישראל באהבה – אחד בגמטריה אהבה שווה י"ג. ואמנם כוונתו היתה שדבר זה יארע ע"י שכם, מקום מרכזי בדברי ימי ישראל, שגם אברהם הגיע עד מקום שכם וגם משם נחלקה המלכות, אולם לא היה לשכם הסבלנות לחכות לקיום הדברים כסדרם ונכשלה תכניתו של יעקב. וממשיכה התורה בתיאור נסיונו להקים את השבט הי"ג מבלהה פלגשו, שפחת רחל ובכשלון משום החלפת יצועו ע"י ראובן ומשום הכי מסתיים הפס' בצורה שאינה מובנת בתיאור "ויהיו בני יעקב שנים עשר" ואין "ויהיו" אלא לשון צער , לומר שלא הצליח בכוונתו (זאת עד שיוסף הצדיק יחד עם אסנת בת דינה ממעשה שכם, יביאו לקיום רצונו של יעקב ע"י אפרים ומנשה המקיימים יחדיו את בית ישראל – "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך").
כל ההכנות שמקיים יעקב הן עסקו בתיקון העולם הזה ע"י תיקון מטבע שווקים ומרחצאות, כהכנה לתיקון המלכות שעתידה להיחלק בשכם, על כן בא תיאור מלכי אדום עד להקמת המלכות בישראל, עד לאיחודה ע"י מלך המשיח, שעתיד לשפוט את הר עשו, באיחוד בית יעקב שהוא אש ובית יוסף שהוא הלהבה המקיימת ומחייה אתך האש בכדי לשרוף את קש בית עשו בכדי שתהיה לד' המלוכה והיה ד' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ד' אחד ושמו אחד, במהרה בימינו אמן.