(א) ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך: (ב) ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם: (ג) ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי:
(בראשית פרק לה)
לפני קיום דברי ה' ליעקב "עלה בית אל", מורה יעקב לביתו ולכל אשר עמו: "הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם".
מה משמעותן של פעולות אלו?
כותב ראב"ע:
(ב) הסירו את אלהי הנכר חלילה חלילה שישכב הנביא עם עובדות אלהי נכר, ופירושו תמצאנו בפ' וילך משה.
בביאורו לפרשת וילך (דברים לא, טז - "ויאמר ה' אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו"), כותב ראב"ע:
ידענו כי השם אחד, והשנוי יבוא מהמקבלים, והשם לא ישנה מעשיו, כי כולם הם בחכמה. ומעבודת השם לשמור כח הקבול כפי המקום, על כן כתוב את משפט אלהי הארץ (מ"ב יז, כו), על כן אמר יעקב הסירו את אלהי הנכר (ברא' לה, ב). והפך המקום הדבק בעריות שהם שאר. והמשכיל יבין.
לא כל המקומות שווים בענין הקדושה, וחייב אדם להכין את עצמו בתוספת קדושה כפי קדושת המקום. זהו פשר הסרת אלהי נכר הארץ, ביציאה משכם עיר החוטאים.
וממשיך ראב"ע בפרשתנו:
והטהרו שירחצו הגוף. והחליפו שמלותיכם מהמקום הזה נלמוד שחייב כל ישראל כאשר ילך להתפלל למקום קבוע להיות גופו נקי ומלבושיו נקיים.
קודם העלייה בית אל צריך להתכונן ולהוסיף בקדושה. זהו המקור, לדעת ראב"ע, להכנות שצריך האדם לעשות בגופו ובמלבושיו לפני שיכנס לבית הכנסת להתפלל.
כעין הדברים האלה כתב ראב"ע גם בביאורו לפסוק בקהלת (ד, יז) "שמֹר רגלך כאשר תלך אל בית האלהים... "; וכך כתב:
... כאשר הזכיר המלך ושלא ישמחו בו הקרובים אליו בעבור שיפחדו ממנו, והבא אל ארמונו ישמר במלבושיו ודברי פיו, אמר: יותר מזה יש עליך להשמר כאשר תלך אל בית האלהים.
מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את הפינה השבועית של הרב כרמיאל כהן לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.