חלק מה D.N.A של העם היהודי הוא המאבק והמלחמה מול אויבים מבחוץ המנסים לחבול ולנגוס בכל חלקה טובה של עמנו. המלחמות בהם נלחמנו היו קשות ומאתגרות, אבל בסיעתא דשמיא גדולה ובשליחותם של גיבורי ישראל שבכל הדורות, הצלחנו להחזיק מעמד ולהתרומם גם מהקרבות הקשים ביותר.
המלחמה מבחוץ הפכה למלחמה מבית
כך הוא יעקב אבינו, אשר אחרי למעלה מ-20 שנה של מאבק ומלחמה מול אויבים מבחוץ- עשיו אחיו המבקש להרגו ולבן חמיו המנסה להתל בו, סוף סוף זוכה לשבת בשקט ובשלוה ביודעו שגם עשיו וגם לבן כבר לא מחפשים ורודפים אחר נפשו.
אך בדיוק כאן, כשהשלווה מבחוץ הגיעה, ניצב יעקב מול אתגר גדול הרבה יותר, כזה שהוא כנראה לא האמין שיקרה. המלחמה מבחוץ הפכה להיות מלחמה מבית, אשר הלכה ונמשכה כמעט עד יום פטירתו. יעקב ידע לעמוד איתן מול המלחמה האדירה של אויבי החוץ- עשיו ולבן, אבל מלחמה בתוך הבית פנימה היא כבר עולם אחר לגמרי, וההתמודדות מולה קשה הרבה יותר.
האויבים מבחוץ הם מוגדרים וברורים. הם "צבועים" כאויבים ולכן שדה הקרב ברור ומוחשי, וכשהדברים מוחשים וניצבים נגד העיניים- קל יותר לגייס את הכוחות למלחמה. אך כשמלחמה בתוך הבית פנימה- הדברים בכלל לא ברורים. הלחימה היא בין שני אוהבים, בין אחים, ואת חיצי המלחמה בכלל לא ברור לאן להפנות, אם בכלל.
השבר הפנים ביתי הוביל את יעקב לכאב ולצער גדול
פרשת וישב, אותה נקרא בשבת, היא קו התפר בין התמודדותו של יעקב במלחמת החוץ, לבין התמודדות מול מלחמת הפנים- זו שבתוך הבית. ההתמודדות מול השבר הפנים ביתי הובילה את יעקב לכאב ולצער גדול יותר מכל מלחמה אחרת בה הוא התמודד, וסילקה ממנו את רוח הנבואה לשנים ארוכות.
והלקח אולי החשוב ביותר עבורנו הוא לדעת ולזכור שמול אויבים מבחוץ אנחנו, עם ישראל, טובים, ושורדים ובסוף תמיד מנצחים, בסיעתא דשמיא כמובן. אך מול המלחמה הפנימית של שנאת אחים ח"ו שעלולה לכרסם בתוכנו- הרבה יותר קשה לעמוד, להלחם ולהתמודד.
הרב אסף הר-נוי, רב קהילת אדרת אליהו, וראש בימ"ד "מבקשי פניך", גילה ירושלים