הפרשה בקולנוע – ולא יכול יוסף להתאפק

מאז ימי אריסטו, מקובל לחלק את מרכיבי הנאום לאתוס, פאתוס ולוגוס. נאום טוב יכלול את שלושת המרכיבים, אך לרוב מה שמצליח לשכנע את השומעים הוא בעיקר הפאתוס. כך גם קרה בפרשה

חדשות כיפה דורון צ׳יטיז, המכללה האקדמית הרצוג 25/12/14 19:47 ג בטבת התשעה

הפרשה בקולנוע – ולא יכול יוסף להתאפק
Shutterstock, צילום: Shutterstock

בפרשת ויגש אנו פוגשים את אחת הסצנות המרגשות והדרמטיות ביותר בתנ"ך. לאחר שנים רבות בגלות, שכללו עבדות, בית סוהר ומשרה בכירה בארמון פרעה יוסף סופסוף מתגלה לאחיו. הרגע שבו אמר "אני יוסף, העוד אבי חי?" מהדהד באוזנינו ומעלה רגשות של שמחה אדירה המהולה בתחושת עצב ופספוס גם יחד. מה שמאלץ את יוסף לבכות ללא יכולת להתאפק הוא נאומו הקולח של יהודה, אחיו הגדול.

מאז ימי אריסטו, מקובל לחלק את מרכיבי הנאום לאתוס, פאתוס ולוגוס. נאום טוב יכלול את שלושת המרכיבים, אך לרוב (לפחות בימינו, כשזמן הריכוז הממוצע לא מספיק אפילו לקריאת מאמרונים במרשתת, והדילוג בין אתרים, מאמרים וסרטונים הוא כה מהיר) מה שמצליח לשכנע את השומעים הוא בעיקר הפאתוס עם אמצעים רטוריים גלויים וסמויים אשר מועברים אל השומעים. יהודה בנאומו קיבל הזדמנות יחידה להצליח ולשכנע את השליט המצרי הכל-יכול, יוסף, שלא יאסור את בנימין. האחים עצמם הציעו שמי שלקח את הגביע ימות, אך למזלם השליט רצה "רק" לאסור את אחיהם הצעיר. יהודה שהיה ערב לבנימין לא יכול היה להרשות לדבר כזה לקרות ולכן ניסה לדבר עם יוסף תוך שימוש בכל כלי שכנוע אפשרי. בנאומו (שהוא גם הדיבור הארוך ביותר בספר בראשית - 17 פסוקים!) מנסה יהודה לעורר את רחמיו של השליט המתנכל . הוא עושה זאת בצורה מופלאה (מאמרים רבים נכתבו על הניתוח הספרותי של נאום יהודה. עיקר התייחסותי היא למאמרו של הרב אלחנן סמט, 'נאום יהודה ואפשרות הרשומון בסיפור המקראי').

נאומו של יהודה בנוי משלושה חלקים: חלק ראשון - תיאור המפגש הראשון בין האחים ויוסף. חלק שני - תיאור השיחה בין יעקב ובניו בנוגע לשליחת בנימין למצרים. חלק שלישי - מסקנות לעתיד (2 חלופות אפשריות). יהודה מדבר בכבוד רב ובהכנעה רבה. הוא מנסה להראות שהעלילו על האחים כבר מההתחלה, אך אין האשמה גלויה כלפי יוסף. ההאשמה היא בסתר לעומת בקשת הרחמים שהיא בגלוי. דבר זה נעשה בחוכמה רטורית של יהודה כך שהוא מצליח לאזן בין 2 מטרות אלו. בנאום עצמו אנו רואים הבדלים רבים בין תיאוריו של יהודה את המציאות לבין המתואר בתורה. גם שינויים אלו הם חלק מאמצעי השכנוע שלו. כשיוסף שומע את כל זאת, יחד עם גילוי הצער הרב בו היה שרוי יעקב כל השנים, הוא לא יכול היה כבר להתאפק יותר...

ישנם שני סרטים העוסקים בנאומים שברצוני להתייחס אליהם. הראשון הוא 'הווכחנים הגדולים' (The Great Debaters) משנת 2007 (שהופק ע"י אופרה וינפרי). הסרט, שמבוסס על סיפור אמיתי, מגולל את סיפורה של קבוצת ויכוחים (debate team בלעז) שחורה המתגבשת במכללה טקסנית סביב פרופסור כריזמטי, וקוראת תגר על נבחרת הכוכבים של אוניברסיטת הרווארד היוקרתית. כל זה מתרחש על רקע שנות השלושים בארה"ב, המלאות בגזענות איומה כלפי שחורים, בתקופה בה קבוצה של שחורים הלוקחת חלק בעיסוק אינטלקטואלי נשמעה להמונים כדבר הזוי ובלתי אפשרי.

[embed]

]

פרופסור טולסון (המגולם ע"י דנזל וושינגטון, שאף ביים את הסרט) מאמן את קבוצת הויכוח של מכללתו השחורה. הוא מלמד את ארבעת חברי הקבוצה כיצד לנאום בצורה מושכלת, איך למצוא מקורות מידע מהימנים וכיצד לבטא את עצמם תוך ביטחון עצמי (יחד עם אמונה באל). כל הויכוחים בין המאמן וחברי הקבוצה נועדו לשפר את יכולת הויכוח שלהם, מה שעוזר להם בויכוח האחרון והחשוב שמופיע בסרט.

(צילום: יחצ)

זמן התרחשות הסרט הוא בתקופה שהגזענות המגעילה עדיין שלטה בארה"ב, ובמיוחד בטקסס. רואים את הספסלים שאסור לשחורים לשבת עליהם, את איסורי הכניסה של שחורים למוסדות לבנים ואת חוסר השוויון לבעלי עור שחור. השנאה מגיעה לכדי אלימות פיזית נוראית, ושחורים נהרגים על ימין ועל שמאל, כנופיות לינץ' מסתובבות ומטילות אימה על השחורים וההרגשה הכללית המתוארת היא השפלה ודיכוי אבסורדי של השחורים בארה"ב, תוך גיבוי מלא של המשטרה המקומית. על רקע זה צריכים הצעירים להתווכח בנושאים אקטואליים, אך כל העת רק עם שחורים אחרים. כל הסרט מתפתח לקראת הויכוח הפומבי הראשון , שאף הועבר ברדיו בשידור חי, בין מכללה שחורה לאוניברסיטה יוקרתית (ולבנה).

הויכוח האחרון בהרווארד גולש לדיון על גזענות ועל שויון זכויות, בו נושא הויכוח הוא התנגדות לשלטון ולחוק כאשר אלו אינם צודקים בעליל. אחד מחברי הקבוצה מזכיר את החוויה המחרידה אשר עברה הקבוצה באחת ממסעותיה של ראיית גופה שרופה ותלויה של אדם שחור ושל בריחה מכנופיית לינץ' אימתנית. 'הווכחנים הגדולים' מחזיר אותנו לתרבות הנאום והויכוח יחד עם הסתכלות נוקבת על הגזענות בעברה האפל של ארה"ב.

הסרט השני הוא 'לארי קראון' (Larry Crowne) משנת 2011. הקומדיה הרומנטית הזאת עוסקת בלארי קראון (טום הנקס), גבר בגיל העמידה אשר מאבד את עבודתו עקב חוסר השכלה אקדמית. הוא חוזר למכללה ושם מצליח לשנות את חייו בזכות קורס הנאום שהוא לומד אצל המרצה מרסדס טיינוט (ג'וליה רוברטס).

[embed]

]

בקורס הנאום שלומד לארי, כל הסטודנטים מתקשים בדיבור מול קהל בשל קשיים אישיים. המרצה מרסדס מצליחה בעזרת קשיחות וקור רוח ללמד את תלמידיה כיצד להתגבר על קשיים אלה ובכך לשפר לא רק את כושר הדיבור אלא גם את חייהם ואת בטחונם העצמי. הסרט מתמקד בקורס זה וביכולת להעביר מסר ברור בדיבור משכנע וברטוריקה טובה (כמובן עם לא מעט סיפורי דרמה שכל הדמויות מעורבות בה, כיאה לסרט הוליוודי טיפוסי).

(צילום: יחצ)

שני הסרטים האלה מחזירים את הנאום לזירה, ומזכירים לנו את החשיבות של תוכן הדיבור אותו אנו קולטים ומעבירים. זאת במיוחד בתקופה בה אנשים מרבים להתמקד בפאתוס של הנואם במקום בתוכן המועבר (בטח שבזמן קמפיין בחירות). למרות שאמצעי השכנוע הם אולי שהיטו את הכף אצל יוסף הצדיק, הרי שתוכן דברי יהודה, שכללו את צערו של יעקב וחרטה בלב האחים היוו את היסוד לכל הנאום.

שבת שלום