זהו רגע מורכב ביותר, הרגע בו את או אתה נדרשים להכריע לגבי עתידו או תפקידו של אדם מסויים, או לכל הפחות לגבי איזו סנקציה שתוטל עליו. הבטן מתהפכת. מצד אחד הדבר האחרון שהייתם רוצים לעשות זה להטיל סנקציה. מצד שני, לפעמים זהו הדבר הנכון ביותר לטובת העסק ולטובתו של העובד.
זהו אחד מהמקרים בהם ראוי ורצוי לחלוק את ההחלטה עם עוד אדם, כזה שידע להעניק מבט אמיתי על הסוגיה או לתת פרספקטיבה שבעיקר יהיה "לא נגוע". מיהו האדם הזה, מהם התכונות שנדרשות להיות לו, ומה צריכה להיות הזיקה שלו לאירוע?
פרשת השבוע פרשת וירא
רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, מאיר בנושא זה הארה מדהימה: פרשת השבוע מתארת את העוולות הנוראות של סדום. אלוקים רוצה להעניש אותם, אך הוא משתף בהחלטה שלו את אברהם. " ו-ה' אָמָר: הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה?" מה הקשר של אברהם לסיפור הזה? הפסוק עונה על כך: " וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם, וְנִבְרְכוּ בוֹ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ." והמקרא ממשיך ומדגיש " כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".
אדוארד דה-בונו מתייחס לששת כובעי החשיבה. כאן מזכיר רבי יצחק עראמה שני כובעים: צו מוסרי עמוק, יחד עם אהבה, חיבה ואמפתיה כלפי האדם של הפרק.
במילים פשוטות: אי אפשר לבקש מאוהב שישפוט את החבר שלו. התוצאה תהיה די צפויה, הוא יבטל כל האשמה נגדו. מצד שני, אי אפשר לבקש ממשפטן קר לשפוט: השיפוט שלו כנראה יהיה מחמיר מידי.
כדי להתייעץ צריך לבחור באדם שיש לו את שתי המעלות הללו: מעורבות רגשית חיובית, לצד אהבת המשפט והצדק. כאן יש לנו את מרב הסיכוי לקבל תוצאה כנה ואמיתית שתענה על האיזון הנכון והתמהיל המדויק בשורת הדין.
אברהם, כמה שזה נשמע מוזר, אהב את אנשי סדום. אהב אותם מעצם היותם אנשים, עוד לפני שהיו אנשי סדום. הוא חפץ בטובתם. הוא היה "אב המון גויים" עם אכפתיות כנה לכל מי שניחן בצלם אלוקים. ואותו אברהם היה זה ששנא ולחם עד חורמה במעשי סדום האנוכיים. הוא אדם שאהב את "דרך הצדקה והמשפט". הוא הדמות שאלוקים מערב אותו בהחלטה החשובה, כדי לראות כיצד יגיב.
אברהם, אגב, הגיב בתפילה. הוא נשכב על הגדר למען האנשים שנגד שיטתם לחם כל חייו. אבל הוא אהב אותם כאנשים.
גם אנחנו ניגשים לעיתים לשפוט ו"שפיטה" במקרה של מנהל זו לעיתים השעייה, לפעמים אי קידום, לפעמים שלילת בונוס ולעיתים הקפאה של הליך קידום בשכר. בשלבים שכאלה חשוב לערב מישהו שהוא "אברהם": אדם החרד לשלומה של החברה, אדם שאיכפתי ומעורב ולא יעגל פינות. אך יחד עם זאת אדם שברמה האישית מחובר אל העובד וחפץ בטובתו. ממנו יש לנו סיכוי לקבל את זווית יותר אובייקטיבית שתאפשר את האיזון הבריא ביותר בין האינטרסים של החברה לבין טובתו של העובד.
פרשת השבוע פרשת וירא
מכאן, אגב, כדאי ללמוד בכל פעם כשאנחנו שופטים אדם גם בחיים הפרטיים שלנו. יהיה זה חבר, בן משפחה או קולגה. לעיתים אנחנו רואים פעולה של אדם אחר, ו"שופטים" אותו בתוככי ליבנו. חשוב מאוד בשלב שכזה להפוך להיות האוהב של האדם הזה. לנסות ולדמיין לו היינו משוחחים כרגע עם אחד האנשים הקרובים אליו ומה הוא היה אומר עליו, וכך לנסות לקבל את הזווית החיובית והאנושית על האדם.
לאורך השנים הבנתי שכדאי שיהיה עוד יזם איתך בסטארטאפ, כשאתה מנכ"ל חברה ציבורית כדאי שיהיה משנה למנכ"ל, כדאי שיהיה יו"ר שמכיר את שכבת ההנהלה, האנשים האלה לאורך הדרך תמיד עזרו בתהליך ההחלטות בטח בסוגיות של אנשים וגם עסקית, כדאי להקשיב, לקבל פרספקטיבה ובמצבים של צמצום, גדילה, רכישה או השקעה הם שם בשבילך, זה לא מסיר ממך את האחריות או שבהכרח אתה חייב להסכים עם מה שנאמר, אבל זה אנושי, טבעי וגם אחראי לעשות את זה.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Pery ומחבר הספר "אבות הניהול"