התנועה שמבקשת למצוא אשמים מועצמת בתקשורת, ולעיתים ניתן לשמוע רצוא ושוב התעסקות ארוכה וניתוחים של "טובי הפרשנים" מי אשם, על מי מוטלת האחריות והאם מדובר במחדל דומה, גדול או שונה ממלחמת יום הכיפורים. אולם, לפרשת השבוע שלנו יש משהו מאוד חשוב לומר לנו בכל הנוגע להתעסקות הזאת.
בפרשתנו מסופר על הריסתה וחורבנה של סדום מלאת החטאים, אשר ממנה ניצלו לוט ובני משפחתו. כשאנחנו קוראים על סיפור הבריחה וההימלטות של לוט מסדום, אנחנו קוראים גם על אשתו של לוט שהביטה לאחור ונענשה בשל כך בעונש חמור מאוד- היא קפאה במקומה, לא זזה יותר, והפכה לנציב של מלח.
פרשת השבוע פרשת וירא
ברור לכולם, שאין כאן עונש סתמי או נקמה, וברור גם כן שהתורה רוצה להעביר לנו מסר חשוב כשהיא מתארת מה קרה לאשת לוט. היא רוצה לומר לנו שכשהתותחים עדיין רועמים והמלחמה בעיצומה- מסתכלים רק קדימה.
המבט לאחור יכול להחליש, לבלבל, ולפעמים גם להקפיא במקום. ההתעסקות במציאת אשמים, בלמה זה קרה לי ואיך- היא בוודאי הכרחית כחלק ממהלך שלם של חשבון נפש, אך יש זמנים שזה פשוט לא נכון, וההתעסקות בכך היא בבחינת מבטה לאחור של אשת לוט.
פרשת השבוע פרשת וירא
בעיצומה של מלחמת "חרבות הברזל בה אנו נמצאים, כשחיילנו לוחמים במוקדים רבים, ואחינו ואחיותינו האהובים נמצאים בשבי האוייב האכזר, צריך לדעת בצורה ברורה- שכדי לנצח עלינו להסתכל קדימה, להתעסק במה שיהיה ולא להחלש מהמבט על מה שהיה. העבר יכול בשלב זה להרתיע, להכעיס ולפלג, ולכן כעת עלינו להישיר מבט לעתיד, ולהתמקד בנצחון.
ובבוא העת, כשרוחות המלחמה יחלפו, נעצור כולנו יחד ונסתכל לאחור. נתמקד ונשקיע זמן בלימוד מה שהיה, באיך לתקן ובחשבון נפש גדול ורחב על איך ולמה. אבל בזמן הזה אנחנו רצים ולא מוכנים לקפוא במקום.
הרב אסף הר-נוי, רב קהילת "אדרת אליהו", ראש בית מדרש "מבקשי פניך" ודיין בביה"ד לממונות ארץ חמדה, ירושלים