אומר המדרש: "וה' פקד את שרה "- אמר רבי אדא בעל פקדונות אני. עמלק הפקיד אצלי חבילות של קוצים והחזיר לו הקב"ה חבילות של קוצים שנאמר: "פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל" .שרה הפקידה אצלי מצות ומעשים טובים החזיר לה הקב"ה מצות ומעשים טובים.
מה זה פקדון? מסביר הרב קוק במדבר שור ביחס גאולת מצרים, שהפקדון זה מציאות מוכנה לאדם שעומדת ומחכה לעוד איזה מעשה או דבר שיעורר אותה לצאת אל הפועל. מה יצר את המציאות הזו? האדם בעצמו. הוא מפקיד אצל הקב"ה מעשים טובים או ח"ו רעים, והפקדון צובר את עצמו.
שרה הצדקת צברה וצברה , מעשים טובים ומידות טובות, ניסיונות שעברה ביחד עם בעלה, ומן הסתם גם מעשים שעשתה היא בעצמה. והקב"ה מחזיר לה מצוות ומעשים טובים. איך? בהולדת יצחק. כמו שנהוג לדרוש את הברכה העממית "שתזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעשים טובים" וכי אין מעשים טובים לפני החופה? אלא שמעשיו הטובים של האדם אלו הם ילדיו שממשיכים את דרכו ומזכים אותו.
אך, נשאלת השאלה מה גרם לפיקדון להשתחרר, והרי ההבטחה להולדת יצחק מופיעה כבר בתחילת הפרשה ובעצם כבר בפרשה הקודמת בברית בין בתרים. כל קיומו של עם ישראל תלוי בהולדת יצחק אבינו, ואיך אפשר להסתכל על כך כפיקדון פרטי של שרה?
המשנה במסכת בבא קמא לומדת מאברהם שאדם שפגעו בו ומבקשים ממנו מחילה אסור שיהיה אכזרי ועליו למחול, שהרי רואים שאברהם מוכן להתפלל על אבימלך שלקח את שרה בצורה ברוטאלית ואכזרית. לא משנה, מה שהיה היה, אם יש בקשת מחילה אסור להתאכזר. לומדים מידות מהאבות, וכנראה שגם זה היה ניסיון לאברהם, כי לא רק שהוא צריך למחול אלא אבימלך מבקש עזרה, שאברהם יפעיל את קשריו אצל הקב"ה ויתפלל למענו. כזאת מדרגה של רחמים ואהבה לזולת פועלת לא רק את המבוקש - רפואת אבימלך וכל נשות ארצן, אלא קודם כל אצל המבקש - והוא נענה תחילה.
כידוע , התפילה פועלת לעילוי הרצון. כשאברהם מתפלל למען נשות פלשתים, משהו ברצון שלו לילד מזדכך. הוא לא אומר "רגע, גם אנחנו רוצים מאוד ילד, בוא נכניס אותנו כבר באותה בקשה". הוא ושרה מחוץ לתמונה, כי עכשיו זה לא העניין, יש כאן מצוקה אמיתית שצריך לפתור. ובזכות זה הוא נענה תחילה, שכן הדרישה מאברהם ושרה היא גבוהה, הילד שלהם צריך להמשיך אותם , את שאיפת ההטבה והחסד שהם חידשו בעולם- וזה מה שמשחרר את הפיקדון.
כלומר, התשובה היא שגם אם מובטח לאדם או לעם משהו מאוד גדול שהוא ראוי לו, בזכות מעשיו הטובים הקב"ה הוא באמת "בעל הפיקדונות", אנחנו אף פעם לא מובטחים על הדרך בה יצאו הדברים אל הפועל, וכדי לשחרר את הפיקדון הקב"ה רוצה כוונות נכונות, רצונות טהורים, שבאמת נדע איך להשתמש בפיקדונות, במתנות האלוקיות שעומדות ומחכות לנו.
מה שחסר לאברהם ושרה זה לא עוד מעשים וזכויות, בזה הם כבר שלמים. הם ברמה כזו שמה שנדרש מהם זה עילוי הרצון, טהרת הלב, זיכוך פנימי. היכולת לרצות את טובת הזולת בלי שום מחשבות פרטיות "מה יצא לי מזה" "גם לי מגיע" - מוטבעת בנו, אנו בני האבות והאמהות, מסוגלים לרצות בטוב כי הוא טוב, לאהוב גם כשלא יוצא לנו כלום מזה, ואפילו כלפי מישהו ששנייה לפני כן הזיק לנו, כשעכשיו בא ומבקש מחילה ועזרה. מוטבעת בנו הרחמנות "שלא יהיה אכזרי מלמחול" , בצורה אמיתית ולא רק מהשפה ולחוץ.
שנזכה ותזכו להגביר טוב וחסד, אהבת אמת ולב טהור.
באדיבות הישיבה הגבוהה באיתמר בה שימש הרב אודי פוגל ז"ל כר"מ