פרשת ויצא: אכן יש ה' במקום הזה - ואנכי ישנתי

השמש שקעה לפני זמנה והארץ התקפלה תחתיו, אבל יעקב פשוט הלך לישון. על הרגע שבו נוח לנו מדי בדרגה שלנו, ועל הצער שמגיע רק בבוקר

חדשות כיפה הרב יהושע אודרברג 19/11/26 16:20 ט בכסלו התשפז

עקבו אחרינו בגוגל

רבי זושא מאניפולי, מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, נהג לומר: "אם ישאלו אותי בשמים למה לא הייתי אלימלך, אחי, אדע מה להשיב. אבל אם ישאלו אותי למה לא הייתי זושא, ייסתמו טענותיי". מהשאלה מדוע לא היה גדול כאחיו לא פחד ר' זושא. הוא פחד מהשאלה מדוע לא מיצה את מה שהוא עצמו יכול היה להיות. מסתבר שגם יעקב אבינו עמד מול שאלה כזו, בלילה אחד בבית אל.

יעקב הולך לחרן, או חרן באה אל יעקב?

"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה". כבר בפסוק הראשון שואל האור החיים הקדוש: הרי יעקב עוצר קודם בבית אל, ורק אחר כך ממשיך לחרן. מדוע אם כן מספרת התורה שהלך לחרן עוד לפני שהיא מספרת על בית אל?

פרשת ויצא: אכן יש ה' במקום הזה - ואנכי ישנתי
פרשת ויצא, צילום: ג'מיני

אחת התשובות המעניינות שהוא מביא היא שבסיפור הזה מי שהלך איננו יעקב. חרן היא שיצאה, כביכול, לקבל את פניו. קפיצת מקומות כזו אינה חדשה אצל יעקב. כשהוא שוכב בבית אל, אומר לו הקב"ה שהאדמה שהוא שוכב עליה ניתנת לו, וחז"ל מביאים שהקב"ה קיפל תחתיו את כל ארץ ישראל, כדי שכולה תינתן לו בבת אחת.

"ואנכי לא ידעתי": מה בדיוק לא ידע יעקב?

יעקב שוכב במקום וחולם: "סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה", ומלאכים עולים ויורדים בו. כשהוא מתעורר הוא אומר בתדהמה: "אָכֵן יֵשׁ ה' בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי". מה הוא לא ידע? את קדושת המקום, או דבר אחר?

רש"י, כפי שמבאר הרשב"ם, מסביר: "אם ידעתי לא ישנתי במקום כזה". כלומר, עד שראה את הסולם, חשב יעקב שהמקום הזה הוא כמו כל אדמת ארץ ישראל, ולא ידע שיש בו קדושה מיוחדת.

אלא שעל כך קשה מהמדרש שרש"י עצמו מביא בהמשך. לפי המדרש, יעקב הצטער על שעבר במקום שבו התפללו אבותיו ולא עצר להתפלל שם. אם כך, יעקב ידע היטב שהמקום קדוש, עוד לפני שה' נגלה אליו.

כאן חוזרים דברי האור החיים שהבאנו בתחילה: יעקב לא עבר בעצמו על פני המקום הקדוש. חרן היא שבאה אליו, וכך, בעל כורחו, הגיע לחרן בלי שהתפלל במקום שבו התפללו אבותיו. אבל אם יעקב ידע שהמקום קדוש, מה היה הדבר שלא ידע? ובכלל, שואל האור החיים, למה צריך יעקב לדעת הכול? האם אי אפשר שדבר כלשהו יהיה נסתר ממנו?

הרב יהושע אודרברג
הרב יהושע אודרברג, צילום: באדיבות המצולם

השמש שקעה מוקדם, ויעקב הלך לישון

התשובה היא שיעקב ידע שבית אל מקום קדוש, שהרי אבותיו התפללו שם. אבל הוא הבחין בפרט מוזר שקרה דווקא לו, ולא "השיב אל לבבו". את מה שראה הוא לא הפך למעשה.

"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ". רש"י מבאר שהשמש שקעה פתאום כשהגיע, אף שעוד לא הגיע זמנה. יעקב ידע שזו לא שעת השקיעה, ובכל זאת פשוט הלך לישון. כך כותב האור החיים על פי הגמרא בחולין: "שקעה לו שלא בעונתה לשכב שם בבית מלון המאושר, ויעקב לא הרגיש טעם הערב שמש שלא בזמנו".

רק כשקם בבוקר, בעקבות החלום, הבין יעקב שיש ה' במקום. השמש שקעה מוקדם רק משום שבמקום הזה השכינה שורה ביתר שאת, והוא יכול היה להפיק ממנו הרבה יותר. ובלשון האור החיים: "אם היה יודע היה מכין עצמו לנבואה... היה מתנבא בהקיץ ולא בחלום... ולזה מתאונן על מה שלא השכיל על דבר...".

מעשה אבות סימן לבנים

מעשה אבות סימן לבנים. אדם מגיע לדרגה מסוימת בעבודת ה' שלו, מרגיש בה בנוח ואינו מחפש את המדרגה הבאה. הוא נשאר לישון באותו מקום. רק כעבור זמן, כשהוא מגלה כמה יכול היה להשיג, הוא מצטער על שלא השכיל לעלות גבוה יותר בבית אל.

זו גם שאלתו של ר' זושא. היא לא שואלת מדוע לא היינו אחרים. היא שואלת מדוע נרדמנו דווקא במקום שבו יכולנו להיות אנחנו עצמנו במלואנו.

הכותב הינו רב קהילה מחנך ומשורר