כאשר לומדים את פרקי משפחת האבות: אברהם ולוט, יצחק וישמעאל, יעקב ועשיו, יוסף ואחיו, יש לנו נטיה לברר את ענינם במושגים השגורים אצלנו: מתחים בזוגיות, קנאה בין אחים, תחרות בין קרובי משפחה... עיון בסיסי בכתוב ימחיש לנו עד כמה מבט כזה הוא שגוי. אין כל בסיס להשוואה בין עולמם הרגשי - רוחני של בני משפחת האבות וביננו.
בני משפחת האבות מרגישים שהם נושאים על כתפיהם ברית עולמית. קשר נצחי בין בורא עולם ומבחר ברואיו, מוטלת עליהם אחריות נוראה לגורל העולם כולו.
לא לחינם קובעת שרה: "גרש האמה הזאת ואת בנה, כי לא ירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק". שרה לא אומרת זאת בכעס אלא בתחושת אחריות לעתיד הדור הבא ובעצם לעתיד העולם.
זו גם המוטיבציה של רבקה להוציא את עשיו מהברית של ד עם משפחת אברהם. רבקה ראתה איזה מאמץ עשה אברהם כדי למצוא אישה לבנו, רבקה ראתה כמה כשרון השקיע עבד אברהם כדי לברר שהיא ראויה למשפחה, לכן רבקה לא יכולה להרשות שעשיו - למרות שהוא בנה, יהיה שייך למשפחה הזאת, התנהגותו של עשיו מחייבת אותה להרחיק אותו מהברית של ד עם יצחק.
על רקע זה נבין את הקשיים של יעקב עם עשיו - מצד אחד עשיו הוא אחיו הגדול, ויעקב לא מעוניין להתגרות בו, אבל מצד שני, יעקב חייב לשתף פעולה עם רבקה כדי להדיח את עשיו מהבכורה המשפחתית, מברכת אברהם. אכן, בסופו של דבר גם יצחק מבין את המהלך של רבקה ויעקב, וקובע: "גם ברוך יהיה".
השלב הקשה ביותר מתעורר אצל בני יעקב - כאן עולות וצפות כל השאלות והדאגות:
האם גם כאן, כמו אצל אברהם, רק אחת האמהות תהיה ראויה ושאר האמהות ידחו?
ואולי כמו אצל יצחק, מבין הבנים יבחר רק אחד והשאר ידחו?
על רקע השאלה הראשונה אפשר להבין את מצוקתה של רחל - אם אין לה ילדים, אין לה חלק בירושת אברהם.
על רקע השאלה השניה צריך להבין את המתח הנורא בין יוסף ואחיו - הם ראו את היחס המיוחד שיוסף מקבל מאביו וחששו שהוא עומד להיות הממשיך הבלעדי של ברית אברהם.
ננסה להפעיל מעט את הדמיון והרגישות שלנו, נחוש לרגע את הדאגה של רחל, נחווה מעט את הדחייה של ראובן ואחיו, בני לאה והשפחות, נבין כמה קשה לחיות במשפחה שנושאת עליה מטען כל כך כבד ועצום.
אנו רואים שהתורה האריכה מאוד בכל הקשיים הללו, התורה מתארת לנו את כל המעשים שנעשים בעקבות המטען הכבד שנושאת משפחת אברהם. התורה מתארת לנו גם את המחיר שמשלם כל אחד על מעשיו: יעקב יוצא לגלות בחרן, יוסף יוצא לגלות במצרים, רבקה לא זוכה לראות שוב את בנה האהוב ורחל שבעלה כל כך אוהב אותה, מתה בטרם עת בגלל דיבור של בעלה.
משפחת האבות היא תמצית עם ישראל, סיפור המטען שנושאת משפחת האבות הוא הסיפור של עם ישראל לכל דורותיו. עברנו כל כך הרבה מתחים פנימיים: מלחמות אחים, פיצול ממלכה, שחיתות חברתית ושנאת חינם, ידענו גלויות וגאולות. גם בדור שלנו יש מתחים רבים בין דתיים (למיניהם) וחילוניים (לסוגיהם) ובין עוד מגזרים בתוכנו.
בספר בראשית, בתאורי משפחת האבות, מלמדת אותנו התורה שגורלו הקשה של עמנו לא בא בגלל שאנו פחות טובים או פחות ראויים מאחרים. להיפך יש בנו תחושת שליחות כפולה מכל עם ואחריות רחבה וגדולה מכל ציבור. דווקא משום כך קשה לנו להתנהל בשקט ובשלווה בעולם הזה.
אי אפשר להיות "נורמלי" כאשר נושאים על הגב מטען שהוא לחלוטין: "לא נורמלי", מטען של ברית עם א-לקים ואחריות ללכת בדרכו ולהביא אותה לכל העולם.