בתורה מובא שזמן הקהל הוא "... מקץ שבע שנים במעד שנת השמיטה בחג הסכות" (לא, י) כלומר בשנה הראשונה שלאחר השמיטה בחג הסוכות. לפי זה "במועד שנת השמיטה" אין הכונה בזמן השמיטה שמשמעו בחג הסוכות שבשנת השמיטה אלא בחג שנת השמיטה כלומר החג של סיום שנת השמיטה.
התורה במילים "מועד שנת השמיטה" מגלה דבר נוסף. בכל שנה חג הסוכות שהוא חג האסיף, הוא החג של סוף השנה. לאחר שאדם אסף את פירות השנה שעברה הוא מודה לקב"ה על כך בחג הסוכות שלאחר אותה שנה. בשנת השמיטה שאין עבודת הקרקע אם כן חג הסוכות אינו חג האסיף שהרי אין אסיף באותה שנה אם כן חג הסוכות הוא חג השמיטה ובמה ביטויו של חג זה? במצות הקהל. בשנת השמיטה האדם שובת מעבודת האדמה כדי להודות שאף האדמה שייכת לקב"ה והוא נתנה לבני אדם, וכדי להשקיע שנה בצד הרוחני. אם כן חג השמיטה הוא החג שבו האדם מסכם שנה זו על ידי כך שכולם מתקהלים לירושלים לבית המקדש כדי שהמלך יקרא את התורה במעמד כל ישראל כדי לחזק את הצד התורני ואת יראת ה' שבאומה.
אנו רגילים לראות את חג הסוכות כתחילת השנה כיון שהוא בא לאחר א' בתשרי ששמו במשנה הראשונה של מסכת "ראש השנה" הוא ראש השנה לשנים. ובמה הוא ראש השנה לשנים? מבאר רב נחמן בר יצחק (מסכת ר"ה דף ח ע"א) "לדין דכתיב מראשית השנה ועד אחרית שנה מראשית שנה נידון מה יהא בסופה". הדיון מה יהיה בשנה הבאה הוא תולדה של הדיון כיצד נהג האדם בשנה שעברה ואם כן א' בתשרי אינו רק ראש השנה הוא גם סיום שנה, וכן יום הכיפורים וחג הסוכות הם חגי סיום השנה שעברה ותחילת השנה הבאה.
דבר מענין בשלשת חגים אלו הוא התאריך שלהם. כפי הידוע יש שני מנינים לשנה, שנת חמה שהיא 365 ימים ושנת לבנה שהיא 354 ימים. כשנמנה את תחלת שנת החמה ושנת הלבנה מא' בתשרי בשנה הבאה שנת החמה תסתיים בין י' לי"א בתשרי ביום הכיפורים. כעבור שנתיים תסתיים שנת החמה בכ"ב בתשרי שהוא שמיני עצרת סיום חג הסוכות. ובשנה ג' על ידי העיבור שנת החמה ושנת הלבנה חוזרים להיות ביחד. גם בזה יתכן שיש רמז לכך ששלשת שבועות אלו מא' תשרי עד כ"ב תשרי בעצם שייכים לשנה שעברה וגם שייכים לשנה הבאה.
לפרשות נוספות לחץ כאן.
מתוך האתר של ישיבת "ברכת משה", מעלה אדומים.
אם ברצונך לקבל את פינת פרשת השבוע של הרב ישראל רוזנברג לתא ה-E-Mail שלך באופן קבוע, לחץ כאן.