ביוסף יש כוחות גדולים, יש בו אנרגיות, הוא חי במתחים גדולים. אך הוא מסוגל לכך. הוא היחיד שיודע לעבוד עם כוח שכם, ובסוף יקבל את נחלתו וייקבר שם. יוסף הוא כוח פורץ, כוח קדמי שיורד למצרים ומסוגל להתמודד עם חומריותה ותרבותה. ליוסף יש צורך להתמודד במישור האישי והמשפחתי. הוא לוחם וחולם. החלומות גדולים צריכים סבלנות גדולה. מי שמזייף ומראה חולשה וקוצר רוח, בסוף לא מגיע למימוש החלום.
הם יודעים להפוך את שיא הכיעור לברכה
לשאלת יעקב "מי אלה"? עונה יוסף "בני אלה אשר נתן לי אלוקים בזה". והשאלה צפה וכי לא זיהה יעקב את בני יוסף היתכן ולא פגש אותם כל זמן שהותו במצרים? ומה המילה "בזה" באה להשמיע לנו?
בפרשת בלק אומר הנביא בלעם "בנה לי בזה שבעה מזבחות והעלה לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים". בחשבון פשוט מבקש להעלות ארבעים ותשעה קורבנות. או לדעה אחרת על כל מזבח עלו שבעה פרים ושבעה אילים יוצא תשעים ושמונה.
יאיר אמזל צילום: באדיבות המצולם
מספרים אלו מהדהדים לנו. ארבעים ותשעה שערי טומאה או תשעים ושמונה קללות שבפרשת ואתחנן. יעקב מנסה לשאול את יוסף מי אלה? כלומר האם יש בהם כוחות פריצה רצונות דקדושה ממשיכי תיקון מידת היסוד, מידתו של יוסף? ויוסף עונה בהחלט יש בהם מידת "בזה" הם יודעים להפוך את שיא הכיעור את הנפש הרחבה הרוח הגבוהה והעין הרעה שהיו מדותיו של בלעם – לברכה. הקללות שבפרשת אתחנן נכתבו בשל עבודת ה' שלא בשמחה. ואילו בניי אומר יוסף ליעקב ימשיכו את כוח העילוי של הטבע שמסומל בספרה שבע.
אם הוא יתנהל נכון הוא ירפא עולם שבור
ביוסף יש מידה רבה של השתוקקות. תשוקה זרה תמיד תהיה הדבר הקל והנוח. אם הוא יתנהל נכון הוא ירפא עולם שבור. בדיוק כמו תכשיר הומיאופטי, הוא יצמח מהמקום הכואב והאפל.
בפרשה ארונו של יוסף מוטבע ביאור - מקור הכוח הפרעוני המצרי של אותם ימים. המצרים מנסים לחסל את כוח יוסף. מטביעים ובכך מטשטשים ראיות. אך לארונו גם אחרי מותו יש ייעוד. הוא יצוף מחדש ויגלה מה הוא האור של עם ישראל. עם הנצח תמיד יחוזק בחוליות רזרביות. אף אחד לא יכול על הערבות של השבטים אחרי התיקון של השנאה. ארונו של יוסף ילווה את העם במסע במדבר בעליותיו ובירידותיו. אך תמיד אל היעד: ארץ כנען הארץ המובטחת. כוח הפריצה של יוסף שהיטיב כל כך לפעול בשדה האהבה היה נחוץ לא פחות בשדה הקרב שדה המלחמה. רק עם השלמת הכיבוש ארבע עשרה שנה של כיבוש ונחלה, הגיע כוחו של יוסף אל המנוחה האחרונה ונקבר בשכם.
מעכשיו החלום של יוסף הופך לחזון. להביא את גאולת העמים דרך הופעת עם ישראל בעולם. החלום של יוסף הוא לעורר את תשוקת הרעיה לדוד, להביא ניצחון הטוב על הרע, היפה על המכוער הנכון על המסולף.
שישה שבועות של מאמץ וחיזוק בערכי המשפחה
אנו לפני ימי השובבי"ם. ראשי תיבות של ששת הפרשיות הראשונות של ספר שמות. שישה שבועות של מאמץ וחיזוק בערכי המשפחה: שיווין, תקשורת, הקשבה, וויתור ונאמנות. דמותו של יוסף המעבירה אותנו מספר בראשית לספר שמות מתקופתנו כשבטים להיותנו לאומה עוברת דרך המשפחה. באמצעות אימוץ מידתו של יוסף מידת היסוד תבנה קומה נוספת באומה הישראלית.
בימים אלו של קרבות, נאמץ לנו את מידת יוסף, בטחון בחלום, אמונה בלחימה וחשוב מכל – סבלנות גדולה. רוח יוסף המשקם בסבלנות רבה משפחה משוסעת. ההופכת שבטים לעם, יחידים לאומה קיימת בלבבות, נחוץ מאמץ רק להתנער ולהגביר את טיב הניגון. "עוד יוסף חי" שרה וניגנה סרח בת אשר באוזני יעקב. ועוד "עם ישראל חי ומאוחד", נשיר אנו בנחישות ובעוצמה במהרה בימינו. אמן.
הכותב הוא יאיר אמזל, ספרן במרכז האקדמי לב קמפוס ירושלים ומחבר הספרים: הרוח שהאדם תנצח, גלגלי רוח.