בהכללה גסה, האנושות רודפת אחר "תעשיית הכסף". כל אדם בוחן מהן הדרכים הטובות ביותר לצבור הון, והאנושות מקדישה את מיטב שעותיה הפרודוקטיביות למטרה אחת: הון. ומה עושים בכסף? נכון – מנסים לייצר עוד כסף.
נושאים אלו נלמדים בקורסים, מופיעים בסרטים על עושר, במאמרים, ובספרים. מודה, גם אני קראתי כמה מהם בנערותי – הנזיר שמכר את הפרארי, אבא עשיר אבא עני, איך לפרוש צעיר ועשיר ועוד. אין שום בעיה עם כסף, אפילו לא עם הרבה כסף. הבעיה מתחילה כשעולה השאלה העמומה שמטרידה ברקע: כיצד אנו מנהלים את חלוקת המשאבים שלנו? הזמן, האנרגיה, וכמובן, המשאבים הכלכליים.
ישנם אנשים שצוברים המון כסף - רק כדי לראות את המספרים הגדולים
בפרשת "ויחי", המתארת את היפרדותו של יעקב מן העולם, בוחן רבי יצחק עראמה את האנשים והמניעים שמנחים אותם. ישנם אנשים שצוברים המון כסף – לא כדי ליהנות ממנו, אלא פשוט כדי לראות את המספרים גדלים. הם מאבדים שליטה, ורבי יצחק מדגיש את האנלוגיה מהמשורר בספר תהילים: "הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ... וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל... נִדְמוּ".
גם הבהמה יכולה לשאת על גבה טונות של תבואה, אך אין לה גישה לשם. באותו אופן, אין תועלת להחזיק המון כסף בבנק אם אינך משתמש בו. אך יש קטגוריה גרועה יותר – אלו שכן משתמשים בכסף, אך לדברים חומריים בלבד: רכישת נכסים ומותרות. הרי נאמר: "אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ. כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ".
כסף אינו טוב ואינו רע – הוא כלי
בפרשת השבוע הזו, רבי יצחק עראמה, מזמין אותנו להתמקד במטרות העל של חיינו. כסף אינו טוב ואינו רע – הוא כלי, אמצעי לעשות בו דברים טובים. עלינו לראות את חיינו בראייה הוליסטית ולחשוב לאיזו מטרה אנו מקדישים את עיקר שעות הערות והפרודוקטיביות שלנו, והאם המטרה הזו שווה את חיינו.
יותר ויותר יזמים כיום בוחרים להשקיע בתחומים טכנולוגיים עם impact או להקים חברות impact. המשמעות הופכת חשובה יותר מכסף לשם כסף. העיקרון הזה תמיד היה קיים, אך כיום הוא צובר תאוצה. בסופו של דבר, זו הנפש שמדברת. אשרינו שזכינו.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Pery ומחבר הספר "אבות הניהול"