ויחזק ה´ את לב פרעה

"כאשר אין אנו משתפים פעולה עם התכנית האלוקית, מקשיחה ההשגחה העליונה את לב אויבנו להפר את עצתם" הרב פילבר בעקבות פרשת השבוע

חדשות כיפה הרב יעקב הלוי פילבר 31/12/10 00:00 כד בטבת התשעא

המחשבה, כאילו אנו הם המובילים את המהלכים ההיסטוריים ומשנים סדרי בראשית, מלווה רבים מבני אדם, אבל האמת היא שאנו פעמים רבות בסך הכל משמשים כלי ביד ההשגחה העליונה לקדם מהלכים שנגזר עליהם משמים.

השימוש הזה, של ההשגחה העליונה, בבני אדם כדי לקדם את תכניתה מוצאים אנו כבר בברית־בין־הבתרים, בה הודיע הקב"ה לאבינו אברהם כי יש תסריט ידוע מראש למהלכים ההיסטוריים של העם היהודי, מהלכים שאין לאדם ולמעשיו שליטה עליהם אלא הם פרי החלטה מוקדמת של ההשגחה העליונה, ועל כיוצא בזה נאמר: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה היא תקום".

מסיבה זו - מסביר הרמב"ן - מדוע האריכה התורה בתיאור חיפוש יוסף את אחיו: "להגיד כי סיבות רבות באו אליו שהיה ראוי לחזור בו . . . להודיענו כי הגזרה אמת והחריצות שקר, כי זימן לו הקב"ה מורה דרך שלא מדעתו להביאו לידם של אחיו, להודיענו כי עצת ה היא תקום". ומהלכי ההשגחה העליונה הזו היתה נסתרת אפילו מיעקב אבינו, וכשאמר לבניו שחזרו ממצרים: "למה הרעתם לי?!", אמרו על כך במדרש (ב"ר צא ו): "מעולם לא אמר יעקב דבר של בטלה אלא כאן, אמר הקב"ה: אני עוסק להמליך את בנו במצרים והוא אומר: למה הרעתם לי ועל זה נאמר (ישעיה מ כז): למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מה ומאלקי משפטי יעבור".

הכבדת לב פרעה היא דוגמא לשימוש של ההשגחה העליונה בבני אדם להמחיש את המעורבות הפעילה של ההשגחה במהלך ההיסטוריה האנושית, ככתוב: "למען הרבות מופתי בארץ מצרים", וזאת לא רק בשביל לגלות את יכולתו של הקב"ה שהוא כל יכול, אלא בעיקר להראות את מעורבותה של ההשגחה העליונה בעולמנו.

במובן זה היתה להכבדת לב פרעה מטרה כפולה, האחת כלפי מצרים והאחת כלפי ישראל. כלפי מצרים כתשובה להתרסת פרעה שאמר: "לא ידעתי את ה", ועל כך אמר הקב"ה למשה: "ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אותותי ואת מופתי בארץ מצרים ולא ישמע אליכם פרעה ונתתי את ידי במצרים... וידעו מצרים כי אני ה בנטותי ידי על מצרים".

אך לא רק למצרים אלא גם לבני ישראל יש מסר בהכבדת לב פרעה ככתוב: "כי אני הכבדתי לבו ואת לב עבדיו... ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם וידעתם כי אני ה" (י א־ב). והנה אפילו משה רבנו לא הבין את המהלך הזה לעומקו, ובשעת משבר הוא אומר לקב"ה: "למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני, ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך".

את טענתו של משה פירש ראב"ע: "כי חשב משה כי מעת דברו אל פרעה בשליחות ה יקל מעליהם ויחל האלקים להצילם, והנה פרעה הכביד והרע". אבל מדוע מתפלא משה על הקושי והרי כבר בסנה אמר לו הקב"ה: "כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך"? אלא שמשה חשב שגם אם יהיו קשיים בתהליך הגאולה, לא תתכן נסיגה בתהליך הזה. ועל זה הודיעו הקב"ה שיתכנו גם נסיגה בתהליך, ועם זאת היא תנוע אל מטרתה.

תמיהה דומה לתמיהתו של משה שומעים אנו כיום אצל רבים מהמאמינים שתקופתנו היא אתחלתא דגאולה, וגם הם כמו משה מתלוננים על הרעת המצב, מפני שאינם מביאים בחשבון שעלולה להיות נסיגה במהלך הגאולה. אך עלינו לדעת כי רבון העולמים מנהל מהלכים בהסטוריה בכלל, ובהיסטוריה הישראלית בפרט, לפי תכנית אלוקית קבועה מראש, ובתחנות השונות של מהלכי ההיסטוריה הזו אנו פוגשים גם מקרים של הקשחת לב האויב, כמו שהיה אצל סיחון מלך האמורי (דברים ב ל) שעליה נאמר: "ולא אבה סיחון מלך חשבון העבירנו בו כי הקשה ה אלוקיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה".

כך נמשך הדבר עד דורנו, כמו הכבדת לב חוסין מלך ירדן במלחמת ששת הימים, והקשחת לב הרודן הסורי לבקש את מימי הכנרת, או את לב הפלשתינאי מעזה שלמרות שהוצע לו כמעט הכל הוא מתעקש לבקש את "זכות השיבה". וכאשר אין אנו משתפים פעולה עם התכנית האלוקית, כי אז מקשיחה ההשגחה העליונה את לב אויבנו להפר את עצתם, והלב מתפלל שגם אם לא נהיה ראויים לכך, תמשיך ההשגחה העליונה להתנהג אתנו בחסד שמים להטיב עמנו, טובה שנזכה לה לאורך ימים.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן