הפטרת וארא

שאלת הבנת ההשגחה האלוקית עולה לנוכח האירועים שמנבא יחזקאל בהפטרה. אבל יחזקאל מכין גם תשובות.

חדשות כיפה דוד נתיב 21/01/09 00:00 כה בטבת התשסט

הפטרת וארא

בס"ד

שבע מתוך עשר המכות שהוכו מצרים מופיעות בפרשתנו. העימות מול המעצמה המצרית מתגלה במלוא עוזו. היעד: "וידעו כי אני ה", כדי לממש את הבקשה: "שלח את עמי ויעבדוני".

ההפטרה, הלקוחה מתוך יחזקאל כ"ח, עוסקת בהכאת מצרים [של סוף ימי בית ראשון], כדי להביא לישועת ישראל מתוך הבנה של "וידעו כי אני ה".

ההפטרה בהקשרה התנ"כי

נבואת יחזקאל על מפלת מצרים ביד בבל, היא חלק מקובץ נבואות על העמים. קובץ זה מצוי במרכזו של הספר [פרקים כ"ה-ל"ב], במעבר מפרקי הפורענות [א-כ"ד] לפרקי הנחמה [ל"ג-מ"ח]. חשיבותם של נבואות אלה ומיקומם יובנו טוב יותר על רקע תקופתם.


יחזקאל גלה לבבל בגלות יהויכין, 11 שנה לפני החורבן. משם הוא ליווה את חורבן יהודה ובית דוד, ירושלים והמקדש. הוא הכין את גלות החרש והמסגר לקראת השבר הגדול, כדי שיוכלו לשמש בסיס משקם לגולים שיגיעו לבבל אחר החורבן. אך טבעי הוא שתעלה, במלוא עוזה, שאלת הבנת ההשגחה הא-הית נוכח החורבן המר. השאלה קבלה מימד חריף עוד יותר בגלל שחצנותה של המעצמה, הרואה עצמה אלוהות, מנהיגת עולם.

קובץ נבואות זה, בא לתת מענה לשאלות אמוניות אלה.

מצב בפרשה: מי מנהיג את העולם?

האיש הקטן במלכות יהודה, שראה את חורבן משפחתו, עמו וארצו, והגיע עם הגולים לבבל - תהה: איך קרה לעם ה ומקדש ה שבר כזה, מיד ממלכה עריצה?


בקובץ נבואות זה סקר יחזקאל את מצבם של עמים שונים, קטנים כגדולים, במבט של מי שמשגיח על העולם כולו, ומקיים דין ומשפט לישראל ולעמים כולם. פרקי הפורענות לישראל הם תוצאת התנהלותו המעוותת במשך שנים רבות. העמים שהיכו את ישראל משמשים כלי ביד ההשגחה הא-הית כדי לענוש אותם. עמים אלה יענשו על התנהלותם האכזרית כלפי עם ישראל, ואומות עולם אחרות ישמשו גורמים מסייעים בתהליך שיבת ישראל לארצו, כמתואר בפרקי הנחמה. הבנה נכונה של האירועים הקשים והמורכבים, כולל הבנת תפקידן של המעצמות בעולם, חשובה ביותר במצבים סוערים אלה, בהם נמצא העם. המעצמות הם כלי ביד ה המנהל את העולם כולו.


יחזקאל מדגים את דבריו בעלייתה ונפילתה של המעצמה המצרית. הוא נמצא תחת שלטון בבל ולא יכול להשמיע דברים כגון אלה על המעצמה שבה הוא שוהה. העיקרון שהוא משרטט נכון לכל מעצמה בכל דור.


העם, שהאזין לדבריו, הבין היטב את העיקרון ויכול היה לשאוב תקווה ונחמה: יש מנהיג לבירה.

זו גם משמעות שילובם של פסוקי נחמה לישראל בדברי הפורענות על מצרים, כפי המופיע בהפטרה.


דוד נתיב מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון