בני בכורי ישראל

לאחר שמשה יוצא מבית פרעה הוא מקיים דו-שיח עם הקב"ה על כשלון שליחותו, באמצע דו-השיל מפסיקה התורה את הבאת הדברים ומתחילה בתיאור תולדות בית יעקב…מדוע ההפסקה ומה הקשר?

חדשות כיפה ירחם שמשוביץ 01/09/03 00:00 ד באלול התשסג


לאחר שיוצא משה מבית פרעה בפעם הראשונה בסוף הפרשה הקודמת הוא מחל בדו שיח עם הקב"ה שנמשך בפרשתינו בטענה שהשליחות לא הצליחה והקב"ה חוזר על ההבטחה שהוא יוציא את בנ"י ממצרים ומצווהו על השליחות. ובאמצע דו השיח מפסיקה התורה מהבאת הדברים ומתחילה בתיאור התולדות של בית יעקב. ואין היא מביאה את כל מניין הבנים וביתם אלא רק עד למשה ואהרן וביתם. וקשה אם כן מדוע מביאה התורה דבר זה באמצע העניין וכן מדוע מביאה התורה רק מניין של שלושה שבטים ומפסיקה באהרן ומשה. נוסף על כך מדוע הוצרכה התורה לחזור על הציווי למשה ואהרן שכבר נאמר להם לפני המניין.
על מנת להבין ולפתור קשיים אלה, עלינו לדעת שישנם שני צדדים לקושי של הוצאת בנ"י מהגלות. קושי פנימי וקושי חיצוני, כלומר, קושי הנובע מעם ישראל עצמו וקושי הנובע מפרעה ומצרים. על כן מצוה הקב"ה לפני הבאת התולדות "ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים", משום שלא מספיק להתגבר על המשעבד, כל זמן שהמשועבדים אינם משוכנעים שצריך לצאת. ומשום הכי מביאה התורה כאן רק את תולדות שלושת השבטים הללו ראובן, שמעון ולוי, שהם השבטים שיהוו את מוקד הבעיה לאורך כל תקופת המעבר מגלות לגאולה, כאשר ידובר בבעיות עם אנשים מוגדרים (דתן ואבירם ואון בן פלת בני ראובן, וזמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני וקרח בן יצהר בן קהת בן לוי ועדתו,). ואמנם משום שרוצה התורה להדגיש לנו שאמנם הקב"ה הוא המוציא את ישראל ממצרים לא ע"י שרף ולא ע"י מלאך ולא ע"י שליח, לאחר שמצוה ד' את משה ואהרן על דבר השליחות הכפולה, מביאה התורה את תולדותם ותולדות אלו שיעמדו בדרכם, לומר שבני אדם המה, ולא כפי שיקרה באומות אחרות להפוך את האדם לאלהים ממש. ומסיבה זו בדיוק חוזרת התורה לאחר התולדות הללו ומדגישה ציווי זה להוציא את ישראל ממצרים ניתן למשה ואהרן וחוזרת ומדגישה הוא אהרן ומשה הידועים לכל הם ומשפחותיהם על נישואיהם.
וכן יש לומר כי עיקר טענתם וספיקותיהם של המתנגדים למשה, נובעים משתי סיבות, הקשורות זו בזו. הם מפקפקים בעצם התערבות השי"ת ביציאת מצרים ועל זה יחזור הכתוב אין ספור פעמים על כך ש"וידעתם כי אני ד' המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים" ואפילו עשרת הדברות מתחילים בזה. וכן בכך שהמהלך המהפכני של משה להחליף את בכורות ישראל בבני לוי, המציב מימד חדש למושג הבכורה. לא הזכות מלידה לבדה קובעת אלא התנהגותו של האדם (כפי שכבר ראינו לאורך כל ספר בראשית) גם בנושא זה יחשדו את משה שמליבו בדה דברים אלו.
וזהו גם מה שיבואו משה ואהרן ויאמרו לפרעה "בני בכורי ישראל".
ולכן מדגישה התורה את עצם בחירתם של משה ואהרן, אע"פ שקודמים להם ראובן ושמעון ואף בבית לוי, להנהיג יחדיו את עם ישראל כפי שנאמר "חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו"..