זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור - יש מנהיג לבירה

שאול, שסירב לקיים את חלקו בהסכם עם דוד, שהושיע את ישראל מיד הפלשתים ושלח את מירב למרגלות הגלבוע כדי למנעה מדוד, שילם על כך מחיר נורא של מידה כנגד מידה. על השגחה שכר ועונש

חדשות כיפה הרב יוסף כרמל 03/09/13 10:00 כח באלול התשעג

זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור - יש מנהיג לבירה
itockphoto, צילום: itockphoto

שירת האזינו מלמדת אותנו כי הקב"ה הוא שמנהל את העולם, בחשבון היסטורי רב שנים, המעגלים של השגחה=שכר ועונש נסגרים. נושא זה הינו חשוב ביותר שהרי לפי רבים מן הראשונים, הוא אחד משלשת עיקרי האמונה. האמונה כי הקב"ה במשפט מעמיד ארץ היא מעמודי היסוד של אמונתו של כל יהודי.

נדגים זאת השבוע באמצעות מאורע לכאורה צדדי שהתרחש במשפחת שאול בן קיש מלך ישראל ובהקשר ליחסיו עם דוד טרם היותו למלך.

במשך ארבעים יום יצא גולית ממחנה פלשתים וחרף "מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל" שיצאו למלחמה בשם "יְקֹוָק צְבָאוֹת אֱלֹהֵי" ישראל (ע"פ שמואל א י"ז מה). שאול המלך שלא הרגיש כי רוח ד' מפעמת בקרבו נכנס למצוקה נוראית. כדי לפתור את הבעיה הוא הכריז: "וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֶת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹ וְאֵת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל" (שם, שם כה).

המשמעות היא: שלשה פרסים למנצח שיושיע את העם.

הראשון, פרס כספי גבוה.

השני, חתונה עם בתו הבכירה של המלך מירב. בכך יהפוך לנסיך עם פוטנציאל לרשת את המלוכה בבא היום.

השלישי, פטור מתשלום מס לו ולבני משפחתו.

דוד, שהכה את גולית, היה זכאי לקבל את שלשת הפרסים. הפרס הראשון ניתן באמצעות שטר חוב ללא תאריך פרעון. הפרס האחרון כנראה ניתן (לא הייתה לו משמעות בגלל סיבות שלא נפרטן הפעם).

נברר עתה מה קרה עם הפרס השני שהיה הפשוט ביותר לביצוע.

הצלחתו של דוד עוררה עויינות נוראה של שאול כלפיו:"וַיְהִי שָׁאוּל עון עוֹיֵן אֶת דָּוִד מֵהַיּוֹם הַהוּא וָהָלְאָה" (שם י"ח ט).

שאול ניסה גם לחסל את דוד באמצעות חניתו ללא הצלחה. אז ניסה דרך אחרת:"וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד הִנֵּה בִתִּי הַגְּדוֹלָה מֵרַב אֹתָהּ אֶתֶּן לְךָ לְאִשָּׁה אַךְ הֱיֵה לִּי לְבֶן חַיִל וְהִלָּחֵם מִלְחֲמוֹת יְקֹוָק וְשָׁאוּל אָמַר אַל תְּהִי יָדִי בּוֹ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים" (שם, שם יז).

גם "פטנט" זה לא הצליח ולכן נאלץ שאול לתת את מירב בתו לדוד. הכתוב מתאר את המאורע בדרך האומרת דרשני:"וַיְהִי בְּעֵת תֵּת אֶת מֵרַב בַּת שָׁאוּל לְדָוִד וְהִיא נִתְּנָה לְעַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי לְאִשָּׁה" (שם, שם יט).

חז"ל במסכת סנהדרין (יט ע"ב) פירשו את העניין בדרך הבאה: דוד קידש את מירב בשטר החוב ששאול נתן בידו. לאחר האירוסין=קידושין פסקו שאול ובית דינו (וכן נפסק הלכה למעשה לדורות) כי המקדש במלווה איננה מקודשת. הקידושין של דוד ומירב בוטלו ושאול השיא אותה בזריזות לעדריאל איש מחולה ושלח אותה רחוק מן הארמון בגבעת שאול למקום בו הסיכוי שתפגוש שוב את דוד היה רחוק מאוד. הכתוב מחזיר אותנו לפרשיה זו שוב בדרך האומרת דרשני. וז"ל הכתוב: "וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי".

רבי יהושע בן קרחה מפרש את הפסוק שכוונתו היא שאחרי שמירב ילדה לעדריאל חמישה בנים נפטרה מירב ומיכל אימצה את הבנים וגידלה אותם.

רבי יוסי טוען שקידושי מירב לעדריאל היו בעבירה (עיינו בסוגיא בסנהדרין שם).

נשאלת השאלה ומה קרה לעדריאל? מדוע הוא לא גידל את ילדיו?

ע"פ דברי חז"ל, וברוחה של פרשת האזינו נציע את התשובה הבאה.

התנהגותו של שאול בפרשיה זו ראויה לביקורת. גם אם קיבל כיסוי הלכתי לביטול קידושי מירב, עדיין רבי יוסי מגדיר את הקידושין לעדיאל כעבירה. העונש לא הגיע מיד אבל לאחר כמה שנים מתה מירב הכתוב לא מפרט באילו נסיבות. הכתוב גם לא מפרט מה קרה לעדריאל. אם נזכור כי מחולה שוכנת למרגלות הגלבוע וכי בניו של שאול נפלו עמו בקרב שם, לא יהיה זה רחוק מן ההגיון לטעון כי גם עדריאל נפל בקרב על הר הגלבוע כנגד הפלשתים. לאחר ניצחונם בקרב הרגו הפלשתים גם את תושבי מחולה ובתוכם מירב. הילדים שניצלו (כמו בנו של יונתן) אומצו בידי מיכל. כך נסגר מעגל של השגחה אלוקית.

שאול, שסירב לקיים את חלקו בהסכם עם דוד, שהושיע את ישראל מיד הפלשתים ושלח את מירב למרגלות הגלבוע כדי למנעה מדוד, שילם על כך מחיר נורא של מידה כנגד מידה.

הבה נתפלל כי נזכה להתקיימות מלאה של סוף שירת האזינו:

"הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ".

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן