פרשת השבוע משבחת את ד' בשבח ישר , כדי להצדיק את דין הקב"ה בחורבן בית שני.
הגמרא (יומא ט ע"ב) שואלת אבל בית שני שהיו עוסקים בתורה ובמצות וגמילות חסדים מפני מה חרב?! המצב הרוחני נראה מצוין.
מדוע נחרב בית המקדש? שאלה זו זועקת לשמים. שאלה זו מנסח הנביא ירמיהו(פרק ט') על מה אבדה הארץ? ומספרת הגמרא (בב"מ פה.) ששאלה זו שאלו את החכמים ולא פירשוהו, שאלו את הנביאים, והנביאים לא הצליחו לפרש. עד שהיה צורך שהקב"ה בעצמו יפרש.
הנצי"ב בהקדמתו המפורסמת לספר בראשית מסביר שפרשתנו פירשה את סיבת חורבן הבית השני למרות התורה והמצוות והגמילות חסדים שעסקו בהם.
"דור עיקש ופתלתול" (שם פס' ה) מסביר רש"י: "דור עיקש- עקום ומעוקל" התורה מנגידה פסוק אחרי פסוק, מצד אחד הקב"ה ישר, מצד שני, דור חורבן בית שני פתלתול. מה זה פתלתול? מסביר הנצי"ב (שם): "לא היו ישרים בהליכות עולמים. על כן מפני שנאת חינם שבלבם זה את זה חשדו את מי שראו נוהג שלא כדעתם ביראת ד', שהוא צדוקי ואפיקורס, ובאו על ידי זה לידי שפיכות דמים בדרך הפלגה ולכל הרעות שבעולם, עד שחרב הבית. ועל זה היה צדוק הדין, שהקב"ה ישר הוא ואינו סובל צדיקים כאלו, אלא באופן שהולכים בדרך הישר גם בהליכות עולם ולא בעקמימות אף על גב שהוא לשם שמים, שזה גורם חורבן הבריאה והריסת ישוב הארץ".
הגמרא (בגיטין נח.) מספרת סיפור שממחיש את האווירה שהיתה באותם ימים: "מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשת מעבידו (הוא למד אצלו נגרות) פעם אחת הוצרך בעל הבית ללוות, אמר לו : שגר אשתך אצלי ואלונה. שיגר אשתו אצלו שהה עימה 3 ימים, בא בעל הבית אל תלמידו. אמר לו אשתי ששיגרתי לך היכן היא? אמר לו אני שלחתי אותה מיד, ושמעתי שהיא הסתובבה עם הילדים בדרך. אמר לו מה אעשה? אמר לו: אם אתה שומע לעצתי גרשה. אמר לו: כתובתה מרובה. אמר לו: אני אלווך ותן לה כתובתה. עמד זה וגירשה הלך הוא ונשאה, כיון שהגיע זמנו ולא היה לו לפורעו אמר לו: בא ועבוד אצלי תמורת חובך. והיו הם יושבים ואוכלים ושותים, והוא היה עומד ומשקה עליהם, והיו דמעות נושרות מעיניו ונופלות בכוסות שלהם. מסכמת הגמרא: ועל אותה שעה נחתם הדין". למרות שאם בעל הבית היה תובע את תלמידו הנגר לדין תורה אין עבירה שבית הדין היו יכולים לענוש עליה. בכל זאת חברה שמעשים כאלו יכולים להתרחש בקירבה היא חברה רקובה שאין בה ישרות והיא הולכת לחורבן.
דברים אלו אקטואליים לימינו, זה שעדיין לא נבנה בית המקדש בימינו סימן שעדיין לא נתרפאנו לגמרי משנאת חינם. בשבת זו שבת תשובה צריך לחשוב על כך. "ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להבנות והעולם עמנו יבנה על ידי אהבת חינם" (הרב קוק, אורות התשובה). ונזכה לדברי הפסוק בפרשתנו: "וכפר אדמתו עמו" (שם מג) מפרש רש"י: "ויפייס אדמתו ועמו על הצרות שעברו עליהם".