פרשת בשלח: הגברים התייאשו, אבל הנשים לא ויתרו על זוגיות

הנשים השתתפו בצורה מאד מיוחדת בשירת הים. כתוב בפסוק: "ותיקח֩ מִרְיָ֨ם הַנְּבִיאָ֜ה אֲח֧וֹת אַהֲרֹ֛ן אֶת הַתֹּו֖ף בְּיָדָ֑הּ וַתֵּצֶ֤אןָ כׇֽל־הַנָּשִׁים֙ אַחֲרֶ֔יהָ בתופים וּבִמְחולות" (שמות ט"ו: כ). מסתבר שבתוך החיפזון של יציאת מצרים, הנשים הספיקו לארוז ולקת איתן כלי נגינה! רש"י מפרש שם: "מובטחות היו צדקניות שבדור שהקב"ה עושה להם ניסים והוציאו תופים ממצרים". על פי פירוש רש"י, השירה והנגינה של הנשים באות משורש עמוק של אמונה ואופטימיות.

פרשת בשלח: למה מרים בחרה להביא דווקא כלי נגינה?

מרים מתוארת פה בתור "נביאה" בפעם הראשונה, עם דגש על התפקיד המנהיגותי שלה. יש מחלוקת בין הפרשנים לגבי התחלת הנבואה של מרים. לפי רש"י, היא כבר התחילה לנבא כנערה, לפני שמשה אחיה נולד. בניגוד לרש"י , הכלי יקר אומר שהיא הפכה לנביאה במעמד הזה, עם הרוממות של שמחת הנגינה בשירת הים (שמות ט"ו: כ). כך או כך, ברור שהייתה לה נוכחות מובילה עבור נשות העם, שצעדו ושרו בעקבותיה. לפי ההסבר של הרב יהודה הנקין זצ"ל, "הנשים לא היו מורגלות ביציאה במחול, אך כיוון שראו את מרים הנביאה – בהדגשת פסוקנו – יוצאת בתוף ומחול, שוב לא הססו ויצאו גם הן אחריה" (מהלכים במקרא, דף 218). בלי ספק, מרים הייתה נביאה ומנהיגה כריזמטית עם השפעה גדולה.

למה מרים בחרה להביא דווקא כלי נגינה למעמד הזה? לפי הרב שמשון רפאל הירש, "למרות שהנשים נמשכו אחרי האנשים בשירתם הנלהבת, הן היו שקולות להם בחשיבות שירתן ובהכרתן בייעודה הנשגב של האומה, אשר בא לידי ביטוי בשירתן" (שמות ט"ו: כ). השירה והנגינה מסוגלים לבטא רגש עמוק, אפילו בלי מילים. לשפת המוזיקה יש את הכוח לאחד, לחזק ואפילו לרפא. למוזיקה יש גם קשר לנבואה, שמתואר במקומות שונים בתנ"ך. מסופר שדוד ניגן בנבל כדי להסיר את ה"רוח הרעה" משאול ( שמואל א ט"ז: כ"ג), והוא גם היה מנגן בכינור לטפל בדיכאון של המלך (שמואל ב, ו:ה)ולעזור עם הנבואה. מרים הבינה עד כמה הנגינה תהיה חשובה למצב הרוח של עם ישראל ברגע ההיסטורי הזה.

פרשת בשלח: הנשים לא ויתרו על הזוגיות

הנשים שיצאו מעבדות מצרים לחירות היו במדרגה רוחנית גבוהה. על פי חז"ל, בזכות נשים צדקניות שהיו באותו הדור, נגאלו אבותינו ממצרים (סוטה, י"א). למרות מצב השעבוד והסבל, הנשים לא ויתרו על הזוגיות. כאשר הגברים התייאשו, הנשים שכנעו את הגברים להמשיך באינטימיות ובניית המשפחות, בהבנה שעתיד עם ישראל תלוי בהן. המיילדות חיזקו את הנשים בלידות, למרות גזירות פרעה. הנשים יכלו לדמיין מציאות יותר טובה, ופעלו לתקומת העם. במצב הקשה במצרים, נשות עם ישראל פעלו מתוך אופטימיות וכוח! הנגינה בשירת הים הייתה ביטוי של אומץ, גבורה ואמונה.

לא חייבים לחזור לדור יציאת מצרים כדי למצוא גבורה! אמנם, אנחנו לא נמצאים עכשיו בשעבוד מצרים, אבל בימינו, בתקופת מלחמת חרבות ברזל, יש נשים רבות המעוררות השראה רבה. נשים רווקות שואפות להקים משפחות, חלקן בוחרות לעשות שימור פוריות, וממשיכות לחפש זוגיות טובה מתוך אמונה שעוד יצליחו להקים משפחה גדולה. נשים וזוגות שממשיכים לשמור את מצוות טהרת המשפחה, אפילו בנסיבות מורכבות ומאתגרות. נשות המילואים שומרות על העורף, הבית, הזוגיות והמשפחה, באומץ ותושייה. חלק מן הנשים האלה מקבלות תמיכה ממשפחות נרחבות, שכוללות סבתות "המגויסות" לעזור. ישנם זוגות שעוברים טיפולי פוריות, שכוללים תהליכים מסובכים, ולא מוותרים, אפילו בתקופת המלחמה. יש מפעלי חסד רבים שתומכים באזרחים וחיילים. בנוסף, חשוב לציין את החטופות שיצאו מן השבי בעזה עם אומץ, גבורה וביטויי אמונה. מירב ברגר, אימא של אגם, התחילה פרויקט של חיזוק טהרת המשפחה בעם לזכות שחרור בתה ושאר החטופות. כל הדוגמאות האלה מדגישות את העוצמה של הנשים בדור שלנו, וראויות להצדעה.

שבת פרשת בשלח נקראת "שבת שירה". בהשראת נשות מצרים, וגבורת אותו הדור והדור הנוכחי, יהי רצון שנמשיך לשיר ולמצוא סיבות לאופטימיות, תקווה, נגינה, בשורות טובות, תקומה, גאולה וישועה במהרה בימינו.

הרבנית רובין יעקובוביץ היא יועצת הלכה מלוות פוריות של מדרשת נשמת בשיתוף קרן גפן. יועצות הלכה מלוות פוריות נותנות מענה הלכתי חינם במהלך כל שלבי מסע הפוריות. ניתן לפנות ליועצות הלכה מלוות פוריות בוואטסאפ- 02-6404330.