בכל שנה אני מנסה להגיע מוכן לפרשת בראשית - ומגלה שזה פשוט בלתי אפשרי. בקושי הספקתי לעכל את החגים, לסיים את התורה, לקלוט שמשה רבנו תכל'ס מת - וכבר אנחנו קופצים לתוך ספר חדש, עולם חדש.
אני מנסה בכוח להיכנס לפרשה, ושוב אני מוצף:
פרק א' - בריאה; פרק ב' - שוב בריאה, אבל מזווית אחרת; פרק ג' - חטא; פרק ד' - רצח; ובסוף הפרשה - הקב"ה כבר מתחרט על כל העסק הזה.
אני נזכר בפשטים, בכמה פירושים, אבל זה בלתי אפשרי להקיף את הפרשה הזו באמת. אולי כך רצו מן השמיים - סודות בריאת העולם מורכבים מדי מכדי שנוכל להבין אותם באמת. אולי עדיף פשוט לדלג על הפרשה הזו, ולעבור במהירות לסיפורי האבות - אברהם, יצחק ויעקב - עולם שאפשר להתחבר אליו מבחינה אנושית, מוסרית ורוחנית.ממילא יש לנו מסורת עתיקה שמגבילה את לימוד "מעשה בראשית" (משנה חגיגה פ"ב מ"א). הסכנות גדולות - בלימוד ובהבנה - ויש על מה לסמוך.
ובכל זאת, במשך שנה שלמה שבה למדתי את פרשיות הבריאה בזוהר יחד עם מורי ורבי הרב מנחם פרומן, ועוד כמה שנים שבהן עסקתי בעריכת דבריו לספר, גיליתי את הצורך ללמוד את הדברים במתינות ולעומק.
כיום הדברים מתפרסמים בספר "נוגע לא נוגע - לימוד זוהר", הוצאת מגיד. הספר נפתח בלימוד מעמיק של ימי הבריאה לפי סדרם - מיום ראשון ועד שבת.
הרב פרומן מציג נקודות מרכזיות בפשטי המקראות ומתייחס להערות חשובות של חז"ל על אותם מקומות. הקדמה זו מאפשרת ללומדים להיזכר בבסיס, ולפתוח פתח לחשיבה מסוג אחר - חשיבה זוהרית.
הרב פרומן | צילום: מירי צחי
עיקר הספר מביא את דברי הזוהר (במקור הארמי לצד תרגום לעברית). הרב פרומן לוקח אותנו צעד-צעד אל תוך עולמו הדרשני של הזוהר, מגלה טפח ומכסה טפחיים. כמו באחת הפסקאות הראשונות של תיאור הבריאה בזוהר:
"בריאת העולם מתוארת בזוהר כבקיעה: 'בקע ולא בקע... עד שמתוך דוחק הבקיעה מאירה נקודה אחת נסתרת'".
וכך מסביר הרב פרומן:
"הביטוי 'בקע ולא בקע' מתאר תהליך יסודי מאוד בספר הזוהר, ספר הסוד. תהליך גילוי הסודות כרוך באופן מובנה במתח של ההסתרה. היציאה מן החושך אל האור מלווה בפעימות הלוך ושוב של 'בקע ולא בקע', בדומה לביטוי יסודי נוסף בזוהר - 'מטי ולא מטי', נוגע ולא נוגע. אכן, כאשר בעל הסוד מגלה את הסודות, הוא יוצר שמיים חדשים וארץ חדשה, והוא נעשה שותף בסוד המתגלה - סוד שהוא נוגע ולא נוגע, בוקע ולא בוקע".
ומיד אחר כך ממשיך הרב פרומן ושואל:
"מדוע המתח הזה? מדוע העולם 'בוקע ולא בוקע' ולא פשוט 'בוקע'?
העניין הוא שבבריאת העולם יש מעבר קיצוני בין הנוכחות המוחלטת של אלוקים לבין קיומה של בריאה עצמאית. אם מבינים את התהליך לעומק, יוצא שהבריאה מאיימת על האינסופיות האלוקית, שהרי כעת קיימות ישויות נוספות - לכאורה - מלבדו. הקב"ה רוצה לברוא את העולם, אך הוא גם 'מאוים' על ידי בריאתו שלו. בדומה לכך, הרצון לגלות את הסוד בא יחד עם הפחד מתוצאת הגילוי הזה - או מזילותו. הרצון לברוא וליצור מתלווה לרצון לשמור בפנים את האור והכוחות. לכן, בריאת העולם וגילוי הסוד שניהם מלווים בצירי לידה - הלוך ושוב, בוקע ולא בוקע".
(נוגע לא נוגע, עמ' 33-34)
זהו רגע אחד, מטרום הבריאה.
עטיפת הספר | צילום: יחצ
ומכאן נכנס הזוהר לעומקי האור והחושך, למתח ההפרדה של היום השני, לאתגר ההצמחה והגדילה של היום השלישי, עד לאופוזיציה של המלאכים לבריאת האדם - ולמנוחת השבת, השמימית והארצית, המקבילות זו לזו.
במחצית השנייה של הספר ממשיך הרב פרומן עם הזוהר אל נבכי בריאת האדם, הקשר לאישה, מקומם של נשמות מסוגים שונים, גלות וגאולה - פרטית ולאומית.
הספר "נוגע לא נוגע" מציע לא לדלג במהירות על פרשות הבריאה.
הוא מזמין אותנו להיכנס אליהן בלי פחד - אך גם עם מידה של זהירות.
הוא נוגע בדברים, מיד משחרר, ושוב צולל פנימה ושוב יוצא.
אני מזמין אתכם בפרשת בראשית זו להתחיל למסע מתמשך בזוהר ובלימוד המיוחד של הרב מנחם פרומן ז"ל.