סיימנו את התורה ואנו זוכים להתחילה מחדש. רבי נתן מלמד, שכדי להבין מאיפה אפשר לקבל כוח להתחיל מחדש, צריך להבין מה כתוב בסיום התורה. התורה מסיימת בשבחו של איש האלוקים משה: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים" (דברים ל"א י') ואחר כך מספרת את הניסים והנפלאות שעשה וחותמת: "ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול, אשר עשה משה לעיני כל ישראל".
מהו השבח הכי גדול של האדם הכי גדול? מה שעשה "לעיני כל ישראל" ומפרש רש"י: "שנשאו ליבו לשבור את הלוחות לעיניהם, והסכימה דעת הקדוש ברוך הוא לדעתו, שנאמר: "אשר שיברת", יישר כוחך ששיברת". מה השבח הגדול בזה? רבי נתן מבאר מה בעצם קרה בשבירת הלוחות (ליקוטי הלכות, נותן טעם לפגם הלכה ה') "כי משה ראה גודל החורבן שחטאו ישראל כל כך ועברו על כל התורה ועבדו עבודה זרה, עד שהיה משורת הדין האמת על פי התורה להרחיק ולהאביד את ישראל חס ושלום".
משה ראה שהתורה שהוא מביא והאמת שלה עומדים בסתירה כל כך גדולה למעשים הרעים של עם ישראל, שהתוצאה היחידה שאפשרית למפגש בין התורה לעם החוטא - היא חורבן וכליה. "האם זו כוונת ה' בנתינת התורה"? שאל משה את עצמו. אם התוצאה היא דין וחורבן, ה' בעצמו מצטער מזה. זה לא באמת מה שהוא רוצה. הוא רוצה חיים ולא מוות. הוא רוצה רחמים ולא דין. הוא מרבה מחילה לפושעים וסליחה לחוטאים.
כמה פעמים אנחנו מתייאשים, מוותרים, נסוגים, נופלים לעצבות ורפיון ידיים דווקא בגלל האמת. אנחנו מסתכלים על האמת ורואים שאנחנו טועים, שוגים, חוטאים, מבטיחים להשתנות ולא מקיימים, ואז, בשם האמת, אנחנו מתרחקים מהטוב.
"לאחד כמוני שום דבר כבר לא יעזור".
"אין טעם שאעמיד פנים שאני רוצה טוב כשאני עושה רע".
"למה לנסות שוב אם נכשלתי כל כך הרבה פעמים"?
"איך אחד כמוני יכול להתפלל ולחשוב שהתפילה שלו תתקבל?"
"איך אחד שהחמיץ כל כך הרבה הזדמנויות מעלה על דעתו שיתנו לו עוד הזדמנות"?
"ברור שה' לא רוצה חוטא כמוני"
"באמת מגיע לי על פי מידת הדין כל הצרות שבאות עלי"
"אין לי פנים לבקש עוד חסד מה'. זו בושה וכפיות טובה".
גם אם זו האמת, אם יש אמת שמייאשת, אם יש אמת שמרחיקה, זאת לא האמת לאמיתה. השם יתברך רוצה לתת לכל אחד מקום ותקווה ותיקון בעולם, ואין לו חפץ בהשחתת העולם או האדם, גם אם מידת הדין תובעת זאת. יש עוד אמת. אמת לאמיתה. רחמי שמיים אין סופיים. למרות דיני התורה. אבל אי אפשר להגיע לאמת האמיתית, לאמת של הרחמים והתקווה, עד שמתבוננים גם מעבר לאמת הפשוטה שעלולה להחליש ולייאש. ואחרי שמקבלים כח ותקווה מהרחמים שמעל התורה, אפשר גם להתחיל מחדש ולתקן מה שפגמנו בדיני התורה.
"כי רק זהו עיקר אמיתת האמת, שלא יתרחק על ידי האמת, רק יבין וידע שאין יודעין כלל וצריכין להתחיל בכל פעם מחדש, כי אמיתת רחמיו שגבו מאד וכל ימי חיי האדם יוכל להתחיל להתקרב להשם יתברך, כי "חסדי ה' לא תמנו ולא כלו רחמיו לעולם"
"ומי שחפץ באמת לאמיתו, לחוס על תכליתו הנצחי באמת ולבלי להטעות את עצמו, הוא יכול להוציא מזה עצות אמתיות והתחזקות עצום מאד עד אין קץ ותכלית, באופן שיישאר על עמדו להישאר קיים בנקודת האמת המושרש בו ולא יוכלו להטרידו ולבלבלו ולמונעו בשום מניעה והסתה ודחייה בעולם אפילו אם יעבור עליו מה"
"כי עיקר האמת הוא לקרב ולא לרחק"!
אז שוב אני יכול להתחיל לחיות בעולם חדש לגמרי. "בראשית ברא אלוקים את השמיים ואת הארץ". שמיים חדשים וארץ חדשה. "כי הנני בורא שמיים חדשים וארץ חדשה. ולא תיזכרנה הראשונות ולא תעלינה על לב" (ישעיהו ס"ה י"ז)