הפטרת פרשת במדבר מקיפה את הפרק השני של ספר הושע, מלבד שלושת הפסוקים החותמים, והיא מסתיימת בכתובים הנודעים: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'" (הושע ב, כא-כב). פסוקים אלה שבהם מוזכרת המילה "וְאֵרַשְׂתִּיךְ" שלוש פעמים, נאמרים לפי מנהגי קהילות שונות מדי בוקר לקראת תום סדר הנחת תפילין, לאחר סיום שלוש הכריכות של התפילין על האצבע האמצעית, האמה [ראו בין היתר ר' חיים יוסף דוד אזולאי, צפורן שמי"ר, ליוורנו [תר"ב], ב, ה, ד ע"א]. החיד"א אף קובע כי אין לומר פסוקים אלה אם לא אמרו מקודם את ברכת התורה (שם, שם, אות ו, שם).
בהמשך המאמר הנוכחי נציג שלוש תפילות המופיעות ב"ליקוטי תפילות" לרבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק של רבי נחמן, המשלבות בשלמותם את הכתובים של "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי". נושאן של שתיים מהן הוא תפילות לאמונה והתפילה השלישית היא תפילה לרחמים. המוטיבים הללו אצורים באורח מפורש בכתובים אלה עצמם. התפילות הנזכרות ב"ליקוטי תפילות" נאות הן, ואינן כה מוכרות וידועות בהשוואה לתפילות אחרות מתוך חיבור זה.
ראוי לציין עוד כי רבי נתן מברסלב כותב כי כריכת רצועת התפילין על האצבע האמצעית היא בבחינת אירוסין וקידושין בדומה לחתן הנותן את הטבעת על האצבע של הכלה (ליקוטי הלכות, אבן העזר, הלכות קדושין, הלכה ג. וראו עוד שם, אורח חיים, הלכות תפלין, הלכה ה).
כמו כן, ב"שיחות הר"ן" (אות ריז), חיבור המביא שיחות שנאמרו בידי רבי נחמן ושנערכו בידי רבי נתן, מוזכר כי זוכים לדעת ולהשגה גדולה בידיעת רוממות ה' רק על ידי אמונה שלמה, וכראיה מובא הכתוב "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'".
עוד ראוי להזכיר בהקשר ליום ירושלים העומד לחול בשנה הנוכחית, שנת תשע"ט, במוצאי פרשת במדבר, שרבי נתן אף כותב ב"ליקוטי הלכות" (הלכות גבית מלוה, הלכה ג) כי עיקר חורבן בית המקדש היה על ידי קלקול המשפט, כמו שאמרו שלא חרבה ירושלים אלא על שעיוותו בה את הדין (ראו בבא מציעא ל ע"ב). ועל כן עיקר הגאולה תהיה על ידי משפט, כמו שנאמר "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה" (ישעיהו א, כז) ו"וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים".
באשר ל"ליקוטי תפילות" יש לציין כי מלאכת ההדפסה של הדפוס הראשון החלה בברסלב בראשית שנת תקפ"ב (1821). אולם בשל קשיים כלכליים, מחלוקות מצד מתנגדי ברסלב, היעדר רישיון מטעם השלטונות ומניעות נוספות, היא התארכה והגיעה לכלל סיום בערב פסח של שנת תקפ"ז (1827), ככל הנראה בברסלב. מהדורה זו כוללת למעלה ממאה וחמישים תפילות בשני חלקים. במהלך עבודת ההדפסה של "ליקוטי תפילות" חיבר רבי נתן תפילות נוספות, ואסופה המכילה תפילות אלו, חמישים וארבע במספר, ראתה אור במועד בלתי ידוע לאשורו, בין השנים תר"י–תר"כ, בזאלקווי או בלעמבערג (ראו בהרחבה יעל לוין, שׂים שלום: תפילות לשלום העולם, אסופה מתוך "ליקוטי תפילות", ירושלים: ספרי מגיד, הוצאת קורן, 2009, "פתח דבר"). שתיים מבין התפילות המרכיבות את הלקט הנוכחי מופיעות בקובץ הנדפס הראשון של "ליקוטי תפילות", ואחת בקובץ השני. נוסחי התפילות עברו הגהה על פי הדפוסים הראשונים. עם זאת, הבאנו את הכתובים המקראיים לפי נוסח התנ"ך שכן יש לעתים בדפוסים הראשונים, אשר אינם מנוקדים, חריגות מהכתיב התנ"כי, כגון שנעשה שימוש בכתיב מלא במקום בכתיב חסר.
אנו מביאים מעתה את נוסחי התפילות ב"ליקוטי תפילות" המשלבות בהן את הכתובים "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'".
תפילה לאמונה שלמה
מָלֵא רַחֲמִים, זַכֵּנִי לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּכָל הַבְּחִינוֹת... שֶׁתְּזַכֵּנוּ לִכְנֹס וּלְהִכָּלֵל בְּתוֹךְ הָאֱמוּנָה בִּכְלָלִיּוּת גָּדוֹל, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִהְיוֹת נֶאֱכָל לְהָאֱמוּנָה, וּלְהִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה. וְנִזְכֶּה לְקַיֵּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵֹה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה" (תהילים לז, ג). "ה' עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה" (ירמיהו ה, ג). זַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ לֶאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בִּשְׁלֵמוּת בֶּאֱמֶת כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב. "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי" (תהילים קיט, פו). "ה' שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמוּנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ" (שם קמג, א). וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה' אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים" (שם פט, ו). וְנֶאֱמַר: "וֶאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ" (שם שם, כה). וְנֶאֱמַר: "לְעוֹלָם אֶשְׁמָר לוֹ חַסְדִּי וּבְרִיתִי נֶאֱמֶנֶת לוֹ" (שם שם, כט). "וְחַסְדִּי לֹא אָפִיר מֵעִמּוֹ וְלֹא אֲשַׁקֵּר בֶּאֱמוּנָתִי" (שם שם, לד). "חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי. כִּי אָמַרְתִּי עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה שָׁמַיִם תָּכִין אֱמוּנָתְךָ בָהֶם" (שם שם, ב-ג). "ה' אֱ-לֹהֵי צְבָאוֹת מִי כָמוֹךָ חֲסִין יָ-הּ וֶאֱמוּנָתְךָ סְבִיבוֹתֶיךָ" (שם שם, ט). וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'" (הושע ב, כא-כב). "אַל תַּעַזְבֵנִי ה' אֱ-לֹהַי אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי. חוּשָׁה לְעֶזְרָתִי ה' תְּשׁוּעָתִי" (תהילים לח, כב-כג). "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (שם פט, נג). [ליקוטי תפילות, תפילה עג]
תפילה לאמונה קדושה
זַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת עַד שֶׁנִּזְכֶּה בְּכָל פַּעַם לָבוֹא עַל יְדֵי הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה אֶל הַדַּעַת, וְתִתְפַּשֵּׁט הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּכָל הָאֵבָרִים. וְנִזְכֶּה תָמִיד לְדַבֵּר הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּפֶה מָלֵא וּבְלֵב שָׁלֵם בֶּאֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "חַסְדֵי ה' עוֹלָם אָשִׁירָה לְדוֹר וָדוֹר אוֹדִיעַ אֱמוּנָתְךָ בְּפִי" (תהילים פט, ב). וְנֶאֱמַר: "וְיוֹדוּ שָׁמַיִם פִּלְאֲךָ ה' אַף אֱמוּנָתְךָ בִּקְהַל קְדֹשִׁים" (שם שם, ו). וְנֶאֱמַר: "לְדוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד" (שם קיט, צ). וְנֶאֱמַר: "דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָחָרְתִּי מִשְׁפָּטֶיךָ שִׁוִּיתִי" (שם שם, ל). וְנֶאֱמַר: "כִּי יָשָׁר דְּבַר ה' וְכָל מַעֲשֵֹהוּ בֶּאֱמוּנָה" (שם לג, ד). וְנֶאֱמַר: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב, ד). וְנֶאֱמַר: "וְאֱמוּנָתִי וְחַסְדִּי עִמּוֹ וּבִשְׁמִי תָּרוּם קַרְנוֹ" (תהילים פט, כה). וְנֶאֱמַר: "כִּי טוֹב ה' לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וְעַד דּוֹר וָדוֹר אֱמוּנָתוֹ" (שם ק, ה). וְנֶאֱמַר: "וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'" (הושע ב, כא-כב). "בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן" (תהילים פט, נג). [ליקוטי תפילות, תפילה קט (=ליקוטי תפלות, זאלקווי תר"י {?], תפילה ב)]
תפילה לרחמים
וְתִמָּלֵא עָלֵינוּ רַחֲמִים כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הָרַחֲמִים, כִּי אֵ-ל רַחוּם שְׁמֶךָ, אֵ-ל חַנּוּן שְׁמֶךָ, בָּנוּ נִקְרָא שְׁמֶךָ, ה' עֲשֵֹה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ רַחֲמִים רַבִּים רַחֲמִים גְּדוֹלִים, וִיקֻיַּם בָּנוּ מְהֵרָה מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם" (ישעיהו מט, י). וְנֶאֱמַר: "בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. בְּשֶׁצֶף קֵצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךָ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה'" (שם נד, ז-ח). וְנֶאֱמַר: "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'" (שם שם, י). וְנֶאֱמַר: "הֲבֵּן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ נְאֻם ה'" (ירמיהו לא, יט).
מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיוֹת, הָאֵ-ל אָב הָרַחֲמָן, רַחֵם עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בְּרַחֲמֶיךָ הַגְּנוּזִים בְּרַחֲמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כֹּחַ לְרַחֵם גַּם עָלַי לְהַחֲזִירֵנִי בִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. "כְּחַסְדְּךָ חַיֵּנִי וְאֶשְׁמְרָה עֵדוּת פִּיךָ" (תהילים קיט, פח). "חַסְדְּךָ ה' מָלְאָה הָאָרֶץ חֻקֶּיךָ לַמְּדֵנִי" (שם שם, סד). וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי דַּעַת דִּקְדֻשָּׁה... וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְֹרָאֵל לָדַעַת בִּידִיעָה שְׁלֵמָה אֱ-לֹהוּתְךָ וּמֶמְשַׁלְתְּךָ וְגָדְלְךָ וְתָקְפְּךָ וְתִפְאַרְתְּךָ וּמַלְכוּתְךָ אֲשֶׁר בַּכֹּל מָשָׁלָה, כָּאָמוּר: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱ-לֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ" (דברים ד, לה).
רַחוּם וְחַנּוּן רַחֵם עָלַי... כִּי כַּפַּי פְּרוּשֹוֹת וּשְׁטוּחוֹת לְרַחֲמֶיךָ לְבַד, לְרַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים לְרַחֲמֶיךָ הַנִּצְחִיִּים. "חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו" (איכה ג, כב). "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָֹיו" (תהילים קמה, ט). "כִּי שָׁחָה לֶעָפָר נַפְשֵׁנוּ דָּבְקָה לָאָרֶץ בִּטְנֵנוּ. קוּמָה עֶזְרָתָה לָנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ" (שם מד, כו-כז). וְקַיֵּם לָנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: "וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי לְעוֹלָם וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים. וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעַתְּ אֶת ה'" (הושע ב, כא-כב). "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי" (תהילים יט, טו). "בָּרוּךְ ה' אֱ-לֹהִים אֱ-לֹהֵי יִשְֹרָאֵל עֹשֵֹה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ. וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וְיִמָּלֵא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן" (שם עב, יח-יט). [ליקוטי תפילות, חלק שני, תפילה ז]