לפני כמה ימים ננעלה אליפות העולם בג'ודו בקטאר. האליפות התחילה קצת בצליעה עבור נציגינו אבל בסופו של דבר סיימנו בקול תרועה רמה כאשר ענבל לניר זכתה בתואר אלופת העולם ופיטר פלצ'יק ורז הרשקו זכו בארד במשקלים שלהם. כל הספורטאים האלה מבלים את כל ימיהם באימונים ובתחרויות ברחבי העולם אבל לצערם חלק מהם צריכים גם ל"חלטר" מהצד בשביל לסגור את החודש. פיטר פלצ'יק, לדוגמה, עשה קמפיין גדול עבור חברת דלתא בשנה שעברה. הם לא עושים את כי הם רוצים,אלא כי הם חייבים. הועד האולימפי משתדל לתת להם תקציב בכדי לוודא שיש להם ראש שקט אבל זה לא תמיד מספיק. הם חייבים לתת 100% מעצמם ולא להטריד את עצמם בדברים אחרים.
הכחול לבן מתנוסס מעל דגלים אחרים- אז זה שווה הכל!
בכדי להיות בטופ העולמי (הרשקו מדורגת מספר 1 במשקל שלה) חייבים להיות מסורים לחלוטין לנושא. לכן הם מקבלים כסף מהמדינה, מספונסרים פרטיים וגם תגמולים על זכיות בתארים ( ולא משלמים מס הכנסה על זה, אגב)- הכל בכדי לנצח. יש כאלה שמסתכלים עליהם בעין עקומה ואומרים שהם בסך הכל "הולכים מכות" אבל זה גם משהו שצריך לדעת לעשות וגם לעשות את זה טוב. אבל כשהם זוכים, ו"התקווה" מתנגנת בקטאר והכחול לבן מתנוסס מעל דגלים אחרים- אז זה שווה הכל! זאת היחידה המובחרת של הספורט הישראלי ואנחנו אוהבים כשהם מצליחים. הצלחתם היא הצלחתינו.
שבט לוי הוא ה"סגל א" של עם ישראל
ספר במדבר הוא חומש מלא מספרים וסטטיסטיקות. שמו השני הוא "חומש הפקודים" ובאנגלית הוא נקרא פשוט numbers. משה מונה את כל שבטי ישראל בפירוט רב חוץ משבט אחד- שבט לוי. עליו הפסוק אומר "אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל"(א, מט). בתוך כל בליל המספרים הזה, למי אכפת שיספרו גם את בני לוי? זה רק עוד נתון לאוסף. רש"י מסביר לנו שזה לא נאמר סתם. בני לוי נושאים בתואר מכובד ביותר ולכן יש להם מעמד מיוחד. בלשונו "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו".
שבט לוי הוא ה"סגל א" של עם ישראל. אנחנו יודעים שיש להם מעמד הלכתי נפרד ומיוחד. צריך לכבד ולהקדים אותם ככל האפשר, לא משתמשים בהם בעבודות נחותות אם אפשר והם גם מקבלים פטור מעבודה רגילה ומהצורך להשיג משכורת. אין להם שדות כמו שאר העם, הם עובדים ישירות אצל הקב"ה והוא דואג להם. זאת לא אפליה אלא הכרה שלהם יש את התפקיד שלהם ואנחנו לא יכולים לבצע אותו ולכן אנחנו צריכים לעזור להם לבצע אותו בצורה הטובה ביותר. גם אנחנו חיילים של המלך, אבל בלגיון אחר. אם אנחנו עוזרים להם אז אנחנו עוזרים לקב"ה. בעז"ה בקרוב בימינו ייבנה המקדש על מקומו והכהנים ישובו לתפקידם המקורי. עד אז, נמלא את תפקידנו כחיילים פשוטים ונקווה לראות את נס ה' מתנוסס על המקדש בקרוב בימינו ממש.