ליל ט"ו בתמוז, הוא יום הלולתו של רבינו חיים בן עטר זיע"א, האור החיים הקדוש.
היתה לו, לרבי חיים בן עטר אהבה גדולה לעם ישראל ולארץ ישראל. ומספרים על אחד מגדולי האדמו"רים, האדמו"ר מצאנז, ששמע פעם אחת מפי שוחט דבר תורה שאמרו בשם האור החיים. לאחר ששמע את דבר התורה אמר לו לשוחט, אתה פסול מלשחוט. שאל מדוע, לא דייקתי בדברי התורה? אמר לו: דייקת אבל לא אמרת האור החיים הקדוש.
כמו כן ידוע שהאדמו"ר צדיק יסוד עולם, המקובל בבא סאלי, רבי ישראל אביחצירא ע"ה, לא היה ישן בכל ליל-שבת קודש לפני שסיים ללמוד את האור החיים הקדוש.
על הפסוק שאמר בלעם "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל. תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו", כתב רש"י "תמות נפשי מות ישרים - שבהם". ובמדרש כתוב שהתכוון למשה רבינו.
והסביר רבינו חיים בן עטר זיע"א, האור החיים הקדוש כך:
ישנם אנשים שרוצים לחזור בתשובה אבל יודעים שלא יוכלו להחזיק מעמד בתשובה ולכן מבקשים לחיות את כל חייהם ברשעות לפי תאוות ליבם ורוצים ברגע האחרון לעשות תשובה ואז ימותו. וכלשונו: "עוד ירצה, שבהגיעו ליום המיתה יטיב דרכיו ממעשיו הרעים ותועבותיו כי רשע שבאומות היה, ואתונו שהיתה לו סוכנת כמאמרם ז"ל תגיד עליו, אלא שנתאוה שבשעת מיתה ישוב ויהיה ישר כישרים שבאומות ולפי שעמד על מזגו והנה הוא רע בתכלית הרע ונמנע ממנו עשות יושר, לזה שאל דבר שיכול להיות בשעת דכדוכה של מוות יהיה ישר. וכיוצא ראיתי רשעים שאמרו לי בפירוש כי אם היו יודעים שיחזרו בתשובה ותיכף ימותו היו עושים, אלא שיודעים שאינם יכולים לעמוד בתשובה זמן ארוך כי דבר מלך עליהם. מלך זקן וכסיל רחמנא ליצלן, ולא שאל הרשע שימות כמיתת הצדיקים שבישראל כי הוא מן הנמנע שיגיע להשגה זו", עכלה"ט. וזוהי כוונת הפסוק "החפץ אחפוץ מות רשע נאום ה' א' הלא בשובו מדרכיו וחיה" (יחזקאל י"ח). אין אני חפץ שהרשע בחייו הקרוי מת יחזור בתשובה וימות מיד, אלא רצונו של הקב"ה לראותו בשובו מדרכיו, שהרשע יעזוב את דרכיו המקולקלות וילך ויחיה בדרך ה'. ועל זה נאמר "יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו", שיהא צדיק ולא איש אוון הרוצה להמשיך בדרכו הנלוזה וברגע האחרון לעשות תשובה.
נכון שהקב"ה מקבל את תשובת השבים עד דכדוכה של נפש, אבל אדם שחושב לעשות עבירה בחייו ולבסוף יעשה תשובה לא זו הדרך.
ומענין הוא שהאור החיים הקדוש תאר את בלעם בשיא הרישעות ובתכלית הרעות, ולא נתן לו דרך ללמד עליו זכות שיחשוב כמיתת הצדיקים שבישראל - לאפוקי מדברי רש"י הנ"ל. כי אדם שמטמא את עצמו עם האתון לא יוכל לחזור לדרך הישרים שבישראל. וזהו מוסר גדול מה שסיפר האו"ח הקדוש, מה שאמרו לו הרשעים, וגם בדורנו יש כאלה וידעו הרשעים זו דרך בלעם ולא דרך ה'. אבל ההולכים בתמים בדרך ה' עושים תשובה יום-יום לפני הבורא יתעלה ויתברך שמו לעד.