בשבת בה אנו קוראים על ייחודם של ישראל כאומה אחת אנו צריכים להעלות על סדר יומנו את שאלת המשימה המוטלת עלינו בהקשר זה ; בשעה בה אנו קוראים על היותו של עם ישראל אומה שלא ניתן להכריעה, אנו חייבים להעלות על סדר תודעתנו את השאלה מה אנו פועלים כדי לחזק יסוד זה; בשבת בה אנו קוראים על ייחודה של הצניעות הישראלית המסודרת באוהלים אוהלים אנו מחויבים להעצמת יסודות אלה בתוך עצמנו ועוד ועוד. ברכותיו של בלעם הרשע, יותר מאשר הן דברי שבח והלל לאומה הישראלית הן הצעות לסדר עבודה ופעילות.
הרבה משימות מטילות עלינו ברכות אלה. אנו קוראים על עם ישראל ואנו לא שמים לב שאט אט אנו נכחדים ח"ו. לא גורם חיצוני מכחיד אותנו, כי אם עצתו של בלעם בדיוק – הרס פנימי. הדור החדש של הנוער בתפוצות חסר תשובה לשאלה מפני מה להיות שייך לאומה המיוחדת הזו ולהישאר יהודי. כיוון שכמעט ואין עוסק בשאלה זו הוא לא מוצא תשובה לכך – ונוטש. עד שאנו נאבקים על כל רגב מארץ ישראל אנו שוכחים להיאבק על כל יהודי. אנו קוראים על היותה של האומה הישראלית מלכות אשר דומה לארי שאין מי שאינו ירא ממנו, ולא פועלים מספיק כדי להשיב את המעמד הזה לעצמנו. מדינת ישראל, שהיא הגיבוש הלאומי של האומה הישראלית, איבדה את כושר הרתעתה, ואין היא מתמודדת עם אויביה בדרכו של הארי האמיץ אלא בדרך של הגנה פאסיבית פחדנית, שאין היא יכולה לעוצמת האתגרים העומדים בפנינו; אנו קוראים בפרשת השבוע שלנו על הצניעות המיוחדת בישראל, ולא שמים לב כי צניעות זו שהיא אחד ממאפייני האומה הישראלית הולכת ונאבדת מרחובותינו. אין מדובר במי שאינו שומר תורה ומצוות בלבד, אלא גם בנורמות לבוש והתנהגות החודרות לכל הזרמים של נאמני התורה והמצוות, ופוגעים לא רק בצניעות החיצונית אלא גם בעניינים פנימיים בהרבה.
ברכותיו של בלעם הרשע אינן צריכות להושיב את עצמנו על זרי הדפנה. מנגד, אין אנו צריכים להתמלא באותה עין רעה שהיא ממאפייני תלמידיו של בלעם הרשע, ולשבת ולהוציא שם רע על האומה הישראלית. אנו חייבים לקשור את עצמנו במשמעות המילה "ברכה", שכן חלק ממשמעות זו הוא "ההברכה" – אותה פעולה שעושה הכורם בשעה שהוא מבריך כנה אחת של גפן כדי להצמיח ממנה כנה שניה. הברכה היא אפוא שפע של פעילות – לקיחת אותם ענפים שכבר קיימים בנו והברכתם בקרקע כדי להצמיח אחרים.
זו דרכה של העין הטובה. העין הטובה מתייחסת אל המציאות כאתגר, ופועלת בתוכה. היא שמחה מאוד במה שכבר נמצא – יש לנו בסיס יהודי איתן, ומאות אלפי בני אדם נאמנים לתורה ד' ומצוותיו, ועוד רבים רבים אחרים שהם שומרי מסורת; יש בנו אנשי אומץ איתן שאינם ניגפים בפני רוח אלא חותרים לפעילות אמיצה ואקטיבית כדי שלא אנחנו נהיה היראים בזירת המאבק כי אם אויבינו, עד שיכריעו כי לטובתם שלהם עדיף השלום; יש בנו רבים רבים הנוהגים בצניעות באורח חייהם, בין בתחומי מצוות ההימנעות מעריות ובין בתחומי החיים האחרים –
את כל אלה ניתן להבריך. יש בנו את הכוח לעסוק ביהודי התפוצות עד לכדי התעוררות מחודשת של רצונם להיות חלק מאתנו; יש בנו את הכוח לנסות ולשכנע את מקבלי ההחלטות (והמציאות לצערנו מסייעת מאוד בעדנו) כי מדיניות של פחד ומורא מובילה לאסון; יש בנו את הכוח להעצים את הצניעות שלנו, ומתוכה להתמודד על נורמות צניעות רחבות באומה הישראלית. כל אלה, אם נבין כי הברכה אינה רק תעודת ציונים כי אם הצבת אתגרי השעה, ונהפוך את דברי בלעם למטרות על שעלינו להשיג.