ישנם פסוקים בתורה שזכו "לתהילה" מיוחדת ונהפכו לנכסי צאן ברזל בעולם המושגים והסיסמאות של הציבור הישראלי, ולעיתים אף בעולם כולו. אחד מן הפסוקים הללו, חוזר על עצמו פעמים רבות בפרשתינו, כחלק מהשיח שמנהל משה עם פרעה בכדי לשחרר את בני ישראל ממצרים, שהוא חוזר ואומר- "שלח את עמי".
מילים אלו תורגמו למושג המפורסם - "Let my people go", וזכו להיתפס כסמל למאבק על שחרורם והצלתם של חלשים ונדכאים שכלואים תחת שלטונות נוקשים ורודנים. כך למשל, הושאלו מילים אלו לסיסמת המאבק למען היתרי יציאה ליהודי הגולה ממדינות ששללו אפשרות זו, ובעיקר – סיסמת מאבקם של יהודי ברית המועצות.
יהודים רבים בכל קצוות תבל הפגינו כששלטים עם המילים "שלח את עמי" בידיהם, מתוך דרישה לשחרור האחים הנדכאים הנמצאים במאסר-"אסירי ציון", רק בשל רצונם לעלות לארץ ישראל.
מילים אלו, לקחו חלק גם במאבקם של קבוצות אחרות, לאו דווקא יהודיות, שרצו לבטא את הזכות הבסיסית לחופש, והזכירו את מילותיו חוצבות הלהבות של משה- "שלח את עמי". אולם נראה, שכמו בפעמים אחרות, גם כאן נשכחה מילה אחת ונדחקה לצד, מילה שטומנת בחובה אולי את כל המטרה שלשמה אנו דורשים את החופש.
המילה הבאה בפסוק מתארת את מטרת השחרור אותה מבקש משה- "שלח את עמי ויעבדוני".
בשונה מתפיסות רבות הקוראות לחופש ולשחרור מכל מחויבות, הרי שקריאתו של משה אומרת בפירוש, שלא יכול להשתמע לכל כיוון אחר, כי מטרת השחרור היא כדי להתחייב ולהיות כפוף לעבודה אחרת-עבודתו של ה'- "ויעבדוני".
כאן עומדים אנו בפני סתירה לכאורה, פרדוקס לא ברור, שכן כיצד ניתן לדבר על חופש ושחרור משעבוד של פרעה, ובכלל, אם כל המטרה היא לשם עבדות אחרת?
על כך יש להשיב ולהבהיר בצורה החדה ביותר מהו חופש אמתי: החופש לבחור למה אני משתעבד, למה אני נאמן, מהי האמת שלאורה אני הולך.
במובן מסוים, אין לך אדם בעולם שלא משועבד למשהו- אולי לתפיסה מסוימת, אולי לערכים בהם הוא בחר, אולי לחברה, לממון, לכבוד וכד'. גם מבקשי החופש כשלעצמו- משועבדים לבקשה זו ואינם מוכנים להרפות ממנה כשהם רואים שמישהו מעז לפגוע בבקשתם לחופש.
משה רבנו בא להדגיש נקודה זו ולומר- שלבקשת החופש נלווית מיד לאחר מכן השאלה- חופש בשביל מה? והתשובה של עם ישראל היא- חופש שמטרתו הסופית להיות שייך לערכים ולעולם מסויים, החופש להיות משועבד לבורא.
הרב אסף הר-נוי- רב קהילת אדרת אליהו, וראש בימ"ד "מבקשי פניך", גילה, ירושלים