על הפסוק "וככה תאכלו אתו... ואכלתם אותו בחיפזון פסח הוא לה" דורשים חז"ל: בעולם הזה אכלו ישראל את פסח מצרים בחיפזון, על שם "כי בחיפזון יצאת מארץ מצרים", אבל לעתיד לבוא זה יהיה שונה כמאמר הנביא ישעיהו "כי לא בחיפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון". ישראל התקינו את עצמם לצאת בלילה, ולאחר שיצאו קמו המצריים בהשכמה והחליטו לרדוף אחריהם, כמו שנאמר "וירדפו מצרים אחריהם". אמר להם הקב"ה לישראל: מי גרם לכם כל אלו? חיפזון שיצאתם בו, מכאן ואילך "כי לא בחיפזון תצאו".
העולה מהמדרש הזה הוא שאמנם אמת ונכון שהחיפזון בגאולת מצרים הנו הכרחי כי מאחר שעם ישראל היה שקוע במ"ט שערי טומאה לא הייתה ברירה אחרת אלא לצאת ממצרים, גם ברמה הפיזית וגם ברמה התרבותית, בצורה דרסטית וקיצונית ללא כל שלבים מקדימים. אבל כפי שאנו רואים במבט רחב יותר הרי למרות שעם ישראל קיבל את התורה כעבור 50 יום, נפל תוך זמן קצר ומעד בחטא חמור - חטא העגל. ישנם מצבים קשים שאין לנו אפשרות להתנתק ולהיגמל מהם אלא בחיפזון, אבל עלינו לדעת שאין זה סוף פסוק אלא הרבה שלבים נוספים יידרשו בהמשך. ברור שתרבות מצרים שחלחלה עמוקות לתוכם של בני ישראל משך 210 שנים דורשת תהליכי גמילה ארוכים וממושכים, ולכן לאורך מסעות בני ישראל במדבר נזכרים הם תמיד במצרים בחינה של "זכרנו את הדגה...".
המדרש מלמדנו שתהליכי הגאולה לעתיד לבוא יהיו יסודיים ועמוקים לא בגדר של צלי אש אלא דומה יותר לתהליכי בישול אשר המים מפעפעים ומבשילים נקודה לנקודה. עם ישראל אחרי שנות גלות כה ארוכות מאז חורבן בית שני ספג השפעות קשות ביותר מתרבותם של האומות ולכן בגאולה שלנו הדברים לא יופיעו בצורה פתאומית אלא הכל בשלבים, "כי לא בחפזון תצאו".
במדרש אחר מלמדים אותנו חז"ל שכל אחת מאותיות מנצפ"ך מסמלת גאולה אחרת מבין חמש גאולות. האות פ מסמלת את גאולת מצרים אשר הרבה מהקודים החשובים בגאולה זו נעים סביב אותה האות: פסח, פרך, פרעה, וגם משה רבינו אשר גואל את עם ישראל בגיל פ. לגאולה האחרונה לעתיד לבוא התייחדה האות צ. המיוחד במספר 9 הוא שאחריו אין יותר נפילה: בכל מספר שנכפיל אותו לא נרד אף פעם מה-9, כגון 9 כפול 5 שווה ל4+5 שזה 9, וכך בכל כפולה של 9. הדבר רומז על כך שלאחר הגאולה האחרונה אין יותר נפילות וירידות.
בשביל להגיע אכן לדרגה זו הכרחי שהפעם הבירורים יהיו יסודיים ושהכל יהיה בנוי בשלבים-שלבים, כך שלא נדלג על אף נקודה, על מנת שנהיה באמת בשלים לגמרי לקראת הגאולה הבאה עלינו לטובה.
בהמשך המדרש נאמר: "לשעבר - אני ובית דיני הייתי מהלך לפניהם, שנאמר וה הולך לפניהם יומם, אבל לעתיד לבוא אני לבדי שנאמר כי הולך לפניהם ה." פירוש הדבר שבגאולה האחרונה עם ישראל יהיה בדרגות רוחניות כה גבוהות שהוא יהיה בשל להנהגה הישירה של הקב"ה. דבר דומה לכך נאמר בפרקי דרבי אליעזר, שישנן עשר מלכויות בעולם כאשר המלכות התשיעית שייכת למלך המשיח ואילו, אחריה, המלכות העשירית - שייכת להקב"ה בלבד.
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה מדהימה של התעוררות לשיבה למקורות שלנו. הסקרים מדברים על למעלה ממיליון חוזרים בתשובה בכל העולם היהודי. אין ספק שנתון נפלא זה הוא תוצאה של אותם הבירורים היסודיים שעם ישראל עובר, ומתוך אותם בישולים עמוקים הוא מגיע לאמת הגדולה של עם ישראל, שהיא התורה.
במלחמה האחרונה שהייתה בעזה זכינו לנסים וישועות גדולות, הן בזכות האחדות הגדולה שהייתה בעם סביב המלחמה, והן בזכות מסירות הנפש הגדולה של החיילים. כל עם ישראל התגייס למלחמה זו, מי בתפילות גדולות, מי בלימוד התורה ומי בגמילות חסדים. ככל שחולף הזמן אנו שומעים יותר ויותר פרטים על הנסים הגדולים שהקב"ה עשה עמנו במלחמה. כמו כן אנו שומעים על התעוררות גדולה בקרב החיילים עקב הנסים הגדולים שהיו. ברור שמלחמה זו מהווה חוליה חשובה נוספת בבירור האמוני שעם ישראל עובר לקראת הגאולה השלמה שתהיה במהרה בימינו.
אין לי ספק שנדע למצוא את הדרך להודות להשי"ת כאיש אחד מתוך אחדות, בחינה של "אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה" על הנסים והישועות שזכינו להם בתקופה האחרונה בחסדי שמים.