אני רואה הרבה גבות מורמות על הכותרת הזו. וכי חידוש יש כאן? ודאי וודאי יאמרו לי. בא וראה במטבחינו שהכל כשר למהדרין מן המהדרין. הכל חסלט. בוררים את האורז באור יום. כל הבשר כשר למהדרין, לא קונים בשר בשוק, רק ברשתות מובחרות. הכל בסדר.
לא הכל בסדר. אחת הערים הגדולות והחשובות ביותר בארץ אי אפשר לאכול ברוב מוחלט של בתי המלון והמסעדות אע"פ שיש להם תעודת מהדרין. כל הבישול אינו לפי דעת השולחן ערוך. בישול גוי.
אלה הבעיות ה"קטנות" בשבוע האחרון נתפסו שני טון בשר טרף באחד ממטבחי האולמות המאכילות אותנו באירועים חגיגיים. סביר להניח שחלק מבין הקוראים את השורות הללו, אכלו בעבר ממטעמי אותו מטבח שקיבל כשרות של אחד הרבנים החשובים בארץ שכנראה לא עשה מלאכתו כראוי.
זו לא הפעם הראשונה שנמצא בשר טרף בכמויות כאלו שאפשר להאכיל בהם עשרת אלפים איש!!
לפני כמה שבועות נתפס מפעל מהגדולים בארץ שהכשיל את ציבור לקוחותיו במודע ובמתכוון על מנת להגדיל את רווחיו. אני מכיר אישית את הבעלים של אותו מפעל היטב. זה התחיל בסיור בבית מלון על פי מידע מוקדם. אני זוכר את עצמי ניצב באחד המקררים הענקים של אותו בית מלון גדול וחשוב ומגלה ערמת ארגזים גבוהה של בשר טרף. בדיוק באותה שעה שגם אורחים דתיים ושאר צורכי כשרות ישבו ואכלו להנאתם בשר מאותם ארגזים, מאותה ערמה.
אני מזכיר את הסיפור משנים עברו כיון שנתקלתי באותו אדם כבר אז. הוא היה זה ששיווק את הבשר הזה לאותו בית מלון, ודקות ספורות לאחר התפישה הוא התקשר ואיים על המחסנאי באיומים והבטחות שרק איש העשוי ברזל היה יכול לעמוד בפניהם. הכל הכל על מנת להכשיל את התפישה המתרחשת באותם רגעים. הכל היה הולך לו למישרים אילו לא הייתי רואה את פניו של המחסנאי המלבינות מול עיני.
רק "סייעתא דשמיא" עזרה לי להבין מה מתרחש באותו רגע מול עיני ולעצור את ההונאה המתמשכת. אלה אותם "שמים" שעזרו לי להגיע למחסן הנכון, לפתוח את המחסן הנעול, לאתר את בשר הפיגולים, ולהזעיק את האחראים לענין.
אותם "שמים" עזרו בשבוע שעבר ל"אפי דימרי" ו"אלי מימון" פקחי מחלקת הכשרות הארצית לגלות את בשר פיגולים. "מעשה ניסים" של ממש שאיני רוצה לפורטו – כדי שלא ילמדו הרמאים.
אלה היו אותם "שמים" שעזרו לי לעמוד בפיתוי שהציע את סוחר בשר (כמעט כתבתי סוחר סוסים). פיתוי של ממש. "מאה אלף דולר" ירוק מזומן. "למען מטרה קדושה" ישיבה או איזה מוסד צדקה, "אל תספר לנו", "גם לחתן את הילדים זו מצווה" הוא שידל. קח וחלק לפי ראות עיניך.
ממש כך!
"אנחנו כבר קיבלנו את העונש שלנו" הוא אמר לי "מה תרויח אם יורידו לנו את הכשרות?. אנחנו למדנו לקח. קח את הכסף ותעשה בו מצוות לכפר עלינו. זה יהיה העונש שלנו והשכר שלך".
משמים עזרו לי לעמוד ב"פיתוי" המפתה הזה!
אבל מישהו יכול להסביר לי איך אותו אדם שנתפס בעבר על ידינו, שהציע לי את השוחד ההוא, עומד היום בראשות אחד ממפעלי הבשר הגדולים ביותר בארץ. זה שנתפס שוב בהונאה גדולה של שיווק בשר לא מוכשר במסווה של מוכשר. זה ששוב יש לו כשרות?
האם אתם הייתם סומכים עליו?
האם אתם מוכנים לאכול בשר שעבר תחת ידו?
השאלה שעולה כעת בראש כל אחד מאיתנו היא: מה אתה רוצה מאיתנו? מה אנחנו יכולים לעשות?
יש לי עוד שאלה שאולי תענה על השאלה הראשונה. למה ה"שמים" עזרו לפקחים של שבוע שעבר ולא עזרו לאותו רב שנתן הכשר לבשר הפיגולים?
התשובה היא "נחישות".
כשאדם מתענין באמת ובודק וחרד לראות מה מצב הכשרות של המאכלים שהוא מכניס לתוך פיו – כשהוא מתענין באמת אצל רב המקום הנותן את ההכשר. כשהוא לא סומך על ה"תעודה" הנמצאת עם או בלי תוקף על הקיר. כשהוא מחפש אוכל למהדרין. כשהוא לא מתבייש להכנס למטבח לראות מי מבשל יהודים או נכרים. כשהוא מבקש לראות את המשגיח. כשהוא יודע להתאפק ולא לאכול כשמשהו נראה לו חשוד. גם ה"שמים" יעזרו לו.
גם כשרות זו יהדות
אני רואה הרבה גבות מורמות על הכותרת הזו. וכי חידוש יש כאן? ודאי וודאי יאמרו לי. בא וראה במטבחינו שהכל כשר למהדרין מן המהדרין. הכל חסלט. בוררים את האורז באור יום. כל הבשר כשר למהדרין, לא קונים בשר בשוק, רק ברשתות מובחרות. הכל בסדר...
