שאלה: אני נער בן 17 וממלא את החופש בדברים חיוביים. הבעיה מתחילה מראש חודש אב, שכמעט הכל אסור, ואני משתעמעם. יש רעיון במה להעסיק את עצמי?
תשובה: התשובה פשוטה - ללמוד תורה. כמובן אשרי מי שלומד תורה כל רגע פנוי. נפסק שאדם צריך לקבוע עתים לתורה, עת ביום ועת בלילה. אך לא כתוב כמה זמן, אבל מובן מאיליו שכל המרבה, הרי זה משובח. אמנם אי אפשר לאדם להכריח את עצמו, אבל הוא יכול להלהיב את עצמו.
לימוד תורה מרומם את האדם, מרומם את השכל, מרומם את הרגש, מרומם את הדמיון, מרומם את הגוף, מרומם נפש, רוח ונשמה.
נכון שלפעמים בבית ספר, לא תמיד ניתן לקיים "אין אדם לומד תורה אלא במה שליבו חפץ" (עבודה זרה יט א), אבל בזמן החופש ודאי הדבר אפשרי.
לכן, העצה היא ללכת באותם הימים לישיבה גבוהה, ולטעום תורה עליונה, גם בגמרא גם בהלכה, גם במוסר גם באמונה.
ב"ה בחסדי ד' עלינו, הרבה ישיבות יש בארץ, וגם על זה נאמר "אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ". לכן בחר לך ישיבה, בה אתה מוסיף הכי הרבה מידות טובות, יראת שמים ותורה.
אך אם אתה מתלבט, ואשריך שאתה מתלבט, כי ישיבות רבות יש לנו, אז יש להציע אחת הישיבות בירושלים עיר הקודש, כך שקדושת ירושלים מצטרפת לקדושת לימוד תורה.
בדומה לזה, מסופר בגמרא, שבהתחלה, כשהקימו תלמודי תורה, זה היה דווקא בירושלים, שנאמר: כי מציון תצא תורה ודבר ד' מירושלים (בבא בתרא כא א). והתוספות מסבירים: "לפי שהיה רואה קדושה גדולה וכהנים עוסקים בעבודה, היה מכוון לבו יותר ליראת שמים וללמוד תורה, כדדרשינן בספרי למען תלמד ליראה וגו' גדול מעשר שני שמביא לידי תלמוד, לפי שהיה עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו, והיה רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה, היה גם הוא מכוון ליראת שמים ועוסק בתורה".
אמנם, מפני חטאינו נחרב מקדשנו, אבל עדיין ירושלים היא בקדושתה, עדיין הכותל המערבי הוא בקדושתו.
לכן חזק ואמץ בתורה, וד' ישלח לך ברכה.